האומנם "משתמשים כבדים בסלולר בסיכון מוגבר לפתח גידולים ממאירים במוח " ?
[הפוסט פורסם במקור בבלוג שלי בדה-מארקר קפה, ב19/5/2010; הוא מפורסם שוב כאן במסגרת ארגון מחדש של הבלוגים שלי. עם הקוראים הסליחה על אי-הסדר הכרונולוגי...]
ברחבי התקשורת הישראלית מתפרסמות כתבות בעקבות המחקר האחרון של קבוצת האינטרפון בתחום הסלולרי שמצהירות באופן ההיסטרי (שכל-כל אהוב על עיתוני ארצנו, וגם דה-מארקר בכלל אלה הפעם):
"משתמשים כבדים בסלולר בסיכון מוגבר לפתח גידולים ממאירים במוח " (!!!)
זה די מעניין, כי כשקוראים את האבסטרקט של המחקר, מגלים שהוא דווקא סוכם במילים:
ולמי שהתרכז בקריאה של אותו המחקר, התברר שלגבי קבוצה מסויימת שנבדקה שם, התגלה ששימוש בסלולרי דווקא הפחית את הסיכוי לשימוש בסרטן, לעומת האוכלוסיה הכללית !
כלומר, אפשר היה בהחלט לבחור דווקא את המסקנה הזו, ולשים כותרות ענק "משתמשים בסלולרי ? אתם בסיכון מופחת לסרטן במוח ! הפחתתם שימוש בסלולרי או נמנעתם מלהשתמש בו לגמרי מחשש לבריאותכם ? נדפקתם !"
ובהמשך לכך, חברות הסלולר היו יכולות להתחיל למכור מכשירים תחת הסיסמא: "דואג לבריאותך ? חושש מסרטן במוח ? התקשר מהר בסלולרי שלך !" (מהלך שקצת מזכיר את חברות הטבק של שנות ה-50' והפרסומות על הבריאות שבעישון, אבל מי משווה ? העיתונות כנראה שכן. אני בוודאי שלא. תקראו עד סוף המאמר לפני שאתם מתייגים אותי...)
או אולי חברות הסלולר היו צריכות להתחיל בקמפיין ענק להגדלת השימוש במכשירי הסלולר, תחת הסיסמא -
"הפחתת שימוש בסלולרי לאחרונה ? נדפקת !"
ולמי שלא התרכז בקריאה של דבריי כאן - הבהרה:
יש רק מסקנה ברורה אחת שאפשר ללמוד מהמחקר הזה: עדיין לא ברור כלום.
היו במחקר הזה בעיות מתודולוגיות קשות (לך תבין. זו הפרנסה של החוקרים האלה, והם מצליחים לפשל בכזה סדר גודל, שאפילו אנשים מחוץ לתחום המחקר שלהם רואים את הבעיות האלה... אם אנחנו היינו מפשלים ככה, גם היו מתייחסים אלינו כל-כך ברצינות ? ).
אנחנו נצטרך להמשיך ולהמתין בסבלנות, חלקנו בחרדה גדולה יותר, חלקנו בחרדה גדולה פחות, עד ליום שבו נדע האם קרינה סלולרית מסוכנת באמת, או שהיא עוד אחד מהמאפיינים האלה של העולם המודרני, שאנחנו חשדניים כלפיהם ללא סיבה של ממש, בדיוק כפי שפעם חשדו ברכבות, ובמכוניות, ובטלפונים הקויים....
ימים יגידו... אבל עם הכותרת הזו באמת אי-אפשר למכור נייר-עטיפה לדגים של מחר, נכון ?
ולמי שבאמת סקרן - הקישור למחקר .
ברחבי התקשורת הישראלית מתפרסמות כתבות בעקבות המחקר האחרון של קבוצת האינטרפון בתחום הסלולרי שמצהירות באופן ההיסטרי (שכל-כל אהוב על עיתוני ארצנו, וגם דה-מארקר בכלל אלה הפעם):
"משתמשים כבדים בסלולר בסיכון מוגבר לפתח גידולים ממאירים במוח " (!!!)
זה די מעניין, כי כשקוראים את האבסטרקט של המחקר, מגלים שהוא דווקא סוכם במילים:
"Overall, no increase in risk of glioma or meningioma was observed with use of mobile phones. There were suggestions of an increased risk of glioma at the highest exposure levels, but biases and error prevent a causal interpretation. The possible effects of long-term heavy use of mobile phones require further investigation. "
ולמי שהתרכז בקריאה של אותו המחקר, התברר שלגבי קבוצה מסויימת שנבדקה שם, התגלה ששימוש בסלולרי דווקא הפחית את הסיכוי לשימוש בסרטן, לעומת האוכלוסיה הכללית !
כלומר, אפשר היה בהחלט לבחור דווקא את המסקנה הזו, ולשים כותרות ענק "משתמשים בסלולרי ? אתם בסיכון מופחת לסרטן במוח ! הפחתתם שימוש בסלולרי או נמנעתם מלהשתמש בו לגמרי מחשש לבריאותכם ? נדפקתם !"
ובהמשך לכך, חברות הסלולר היו יכולות להתחיל למכור מכשירים תחת הסיסמא: "דואג לבריאותך ? חושש מסרטן במוח ? התקשר מהר בסלולרי שלך !" (מהלך שקצת מזכיר את חברות הטבק של שנות ה-50' והפרסומות על הבריאות שבעישון, אבל מי משווה ? העיתונות כנראה שכן. אני בוודאי שלא. תקראו עד סוף המאמר לפני שאתם מתייגים אותי...)
או אולי חברות הסלולר היו צריכות להתחיל בקמפיין ענק להגדלת השימוש במכשירי הסלולר, תחת הסיסמא -
"הפחתת שימוש בסלולרי לאחרונה ? נדפקת !"
ולמי שלא התרכז בקריאה של דבריי כאן - הבהרה:
יש רק מסקנה ברורה אחת שאפשר ללמוד מהמחקר הזה: עדיין לא ברור כלום.
היו במחקר הזה בעיות מתודולוגיות קשות (לך תבין. זו הפרנסה של החוקרים האלה, והם מצליחים לפשל בכזה סדר גודל, שאפילו אנשים מחוץ לתחום המחקר שלהם רואים את הבעיות האלה... אם אנחנו היינו מפשלים ככה, גם היו מתייחסים אלינו כל-כך ברצינות ? ).
אנחנו נצטרך להמשיך ולהמתין בסבלנות, חלקנו בחרדה גדולה יותר, חלקנו בחרדה גדולה פחות, עד ליום שבו נדע האם קרינה סלולרית מסוכנת באמת, או שהיא עוד אחד מהמאפיינים האלה של העולם המודרני, שאנחנו חשדניים כלפיהם ללא סיבה של ממש, בדיוק כפי שפעם חשדו ברכבות, ובמכוניות, ובטלפונים הקויים....
ימים יגידו... אבל עם הכותרת הזו באמת אי-אפשר למכור נייר-עטיפה לדגים של מחר, נכון ?
ולמי שבאמת סקרן - הקישור למחקר .
תגובות
הוסף רשומת תגובה