פוסט מצויין בבלוג של ד"ר עופר כספי עוסק בדילמה המוכרת לרוב החולים - למה השפה של אנשי הרפואה, בדיבור ובכתב - כל-כך לא מובנת לאדם הרגיל . יותר מלתת תשובה, הפוסט מציג היטב את הדילמה ומציע סיבות לחתך מסויים של האוכלוסיה, אבל חשוב מכך - הוא מסביר מדוע אנשים הנזקקים לטיפול רפואי בעצם נותנים הסכמה מדעת במובנה הפורמלי, אבל לא מקבלים החלטה מודעת על הטיפול הרצוי להם. הפתרון המוצע על ידי ד"ר כספי הוא "פיתוח עזרים לקבלת החלטות (Decision Aids). עזרים אלה בנויים על העיקרון שהחולה נחשף בהדרגה למידע רפואי נגיש וברור המסייע לבניית מסד נתונים רב מימדי מחד (כולל הדגמה גרפית של נתונים סטטיסטיים), ולבניית נרטיב קוגניטיבי ורגשי מאידך, שהחולה יכול להזדהות עימו. באופן הזה ניתן לסלול את הנתיב שיוביל להחלטה שהיא גם נכונה מבחינה רפואית וגם מייצגת את עולם הערכים, האמונות וההעדפות של החולה." שמתם לב שהשפה שבה נוסח הפתרון לא נגישה במיוחד ? זו, לטעמי, הבעיה האמיתית שמסתתרת מאחורי המסתוריות שבלשון מקצועני הבריאות. ככל שתחום הולך ונהיה מורכב יותר, הולך ונוצר אוצר-מילים ייחודי, ז'רגון , ש