יום רביעי, 9 במרץ 2011

לכבוד יום האישה: נשים פחות מאושרות בעידן המודרני, ומי אשם בזה ?

מאמר מעניין ומפכח מאת ד"ר דנה דורון בכללית פלוס קובע: נשים מדווחות פחות על אושר באופן כללי, ועל פחות אושר מהגברים מאשר בעבר.

על פי המאמר, שנות ה-70' היו התקופה האחרונה בה נשים דיווחו על אושר סובייקטיבי גבוה מזה של גברים. ההשערה היא שלמרות שעל פי כל המדדים האובייקטיביים הפמיניזם יצר מצב בו נשים נהנות מיותר חופש ואפשרויות,  הרי שבמציאות המודרנית, בה הנשים חוזרות הביתה מהעבודה וממשיכות לעסוק בעבודות הבית וטיפול הילדים יש על הנשים עול גדול יותר מבעבר.
בשורה התחתונה - הזמן שנשים נדרשות לבלות כל יום בפעילויות שאינן תורמות לאושר שלהן גדל באופן משמעותי עם הדרישה להיכנס לשוק העבודה בעולם המערבי.
על פי המאמר ההבדלים האלה ניכרים בארה"ב כבר בסוף התיכון (!) כנראה כתוצאה מכוחן של הציפיות והלחצים על הנערות.

המאמר פורסם ב-9/3. יום לאחר יום האישה הבינלאומי. כנראה שהיה כאן רצון שלא לבאס עוד יותר את הנשים הקוראות...

מה שחשוב להבין מהמאמר הזה, לטעמי, הוא שמהפכת השוויון לנשים לא הושלמה.
לא חדש. לא מקורי. אבל נכון מתמיד.
לא במקרה נשים פחות מאושרות - הן קיבלו את האפשרות לממש את עצמן גם "מחוץ לבית", בקריירה, אבל הן קיבלו אפשרות מוגבלת.
חלק גדול מדי מן הנשים עדיין נושאות ברוב הנטל של ניהול משק הבית והטיפול בילדים,
במקביל לציפיה שנוצרה, שישאו בנטל ההשתכרות ויממשו עצמן בקריירה משלהן.
במצב הזה, האפשרות שניתנת להן היא אפשרות לא-שלמה.
במצב כזה, שבו מבטיחים לך חלום, אבל מספקים לך רק חלק מן החלום, לא פלא שאתה פחות מאושר.
(אגב, העובדה שנערות מודעות למצב הזה, מאפשרת גם להעריך בצורה טובה יותר את מודעותם של בני-נוער לפערים בין אידיאות למציאות).

המהלך המתבקש כעת הוא פעולות המושתתות על הביקורת הישנה של הפמיניזם התרבותי, שמוכיחה את נכונותה גם בתוצאות המחקרים האלה.

  1. הכרחי לעצב מחדש את שוק העבודה כך שיתאים להבדל הביולוגי הבסיסי בין נשים לגברים - נשים הן שיולדות, נשים הן שמתאוששות מהלידה, ואם לא הולכים על הזנה בפורמולה, שהיום פחות פופולרית מכפי שהיתה (ועל זה אולי אכתוב בהזדמנות אחרת), נשים הן שמיניקות. 
  2. הכרחי לשנות את הנורמות המקובלות בחלק גדול מדי מבתי-האב, בהם עם ובלי קשר למה שקרה בשנה הראשונה לחיי התינוק/ת, האישה היא זו שנשארת בבית כשהילד חולה, היא זו שאוספת את הילד מהגן (ולכן לא יכולה לעשות שעות נוספות), היא זו שהקריירה שלה פחות חשובה. 
  3. הכרחי לקבוע, סטטוטורית, שוויון פורמלי בתנאי-העבודה ולהתחיל בשכר. אין שום סיבה שבעולם להבדלי השכר (בחישוב לשעת עבודה) בין גברים לנשים. גם אם אישה עובדת פחות שעות כתוצאה ממציאות לא-שוויונית, שעת-עבודה שלה צריכה להיות "שווה" בדיוק לשעת-עבודה של גבר.
למה "שווה" במרכאות ? כי ברור שמי שעובד יותר שעות, לאורך זמן, רוכש יותר נסיון, ידע ומומחיות. ככה זה בחיים. אבל כל זמן שמעסיקים לא ישלמו בדיוק את אותו הסכום לשעת-עבודה של גבר ושעת-עבודה של אישה, לא יהיה להם תמריץ אמיתי להיכנס למקום שהמדינה מזניחה כל-כך הרבה שנים -
  • להקים מעונות-יום או לסבסד מעונות יום (ארוחות צהריים אפשר לסבסד נכון ? ומעון יום  ? וחוגים בין 16:00 - 18:00 לפחות בשניים מימות השבוע ?);
  • לאפשר עבודה מהבית; 
  • להערך לעבודה בשעות גמישות; 
פערי השכר במשק מלמדים היטב שלרוב המעסיקים, רוב הזמן, לא איכפת באמת מהנשים המועסקות אצלהם. ככה זה בארץ וככה זה בעולם. אם אי-אפשר לגרום למעסיקים לנהוג בנשים העובדות אצלהם כפי שהיו רוצים שינהגו בבנותיהם, צריך לגרום להם לעשות את זה דרך הארנק.  

כסף אומנם איננו הכל בחיים, אבל המצב שבו נשים יביאו הביתה משכורות גבוהות כמו בני-זוגם (בחישוב לשעה), יהווה מנוף לשינויים של הנורמות בשוק העבודה ובבתי-האב. לא לשם שמיים, אלא בגלל שזה יהיה כדאי כלכלית. 

והשינויים האלה, אולי עוד יחזירו את האושר שהלך לאיבוד. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה