יום חמישי, 24 בפברואר 2011

גם לקופים יש ספקות

הארץ דיווח על מחקר שמלמד שגם לקופים יש ספקות. בניסוי שנערך עם כמה סוגי קופים הפגינו המשתתפים רגעים של פקפוק עצמי שהביאו אותם להימנע מלהשיב לשאלות שלא היו בטוחים בתשובות להן. מתברר שיש בהקשר הזה הבדל בין קופי העולם החדש לקופי העולם הישן, ולא כל הקופים מפקפקים בעצמם. נו טוב, גם לא כל האנשים שאני מכיר.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

למה כמעט אף אחד לא מבין רופאים ? משפטנים ? אנשי מחשבים ? כלכלנים ?

פוסט מצויין בבלוג של ד"ר עופר כספי עוסק בדילמה המוכרת לרוב החולים - למה השפה של אנשי הרפואה, בדיבור ובכתב - כל-כך לא מובנת לאדם הרגיל. יותר מלתת תשובה, הפוסט מציג היטב את הדילמה ומציע סיבות לחתך מסויים של האוכלוסיה, אבל חשוב מכך - הוא מסביר מדוע אנשים הנזקקים לטיפול רפואי בעצם נותנים הסכמה מדעת במובנה הפורמלי, אבל לא מקבלים החלטה מודעת על הטיפול הרצוי להם.

הפתרון המוצע על ידי ד"ר כספי הוא "פיתוח עזרים לקבלת החלטות (Decision Aids). עזרים אלה בנויים על העיקרון שהחולה נחשף בהדרגה למידע רפואי נגיש וברור המסייע לבניית מסד נתונים רב מימדי מחד (כולל הדגמה גרפית של נתונים סטטיסטיים), ולבניית נרטיב קוגניטיבי ורגשי מאידך, שהחולה יכול להזדהות עימו. באופן הזה ניתן לסלול את הנתיב שיוביל להחלטה שהיא גם נכונה מבחינה רפואית וגם מייצגת את עולם הערכים, האמונות וההעדפות של החולה."

שמתם לב שהשפה שבה נוסח הפתרון לא נגישה במיוחד ?
זו, לטעמי, הבעיה האמיתית שמסתתרת מאחורי המסתוריות שבלשון מקצועני הבריאות. ככל שתחום הולך ונהיה מורכב יותר, הולך ונוצר אוצר-מילים ייחודי, ז'רגון, שגם אם הוא מקביל לשפה הרגילה, הוא נושא בחובו משמעויות נוספות. הדוגמא הקלאסית (שפרשנים ומשפטנים אוהבים לדבר עליה) היא הסוס. אותה חיה המוכרת לכולנו, נושאת משמעות שונה לגמרי אצל נהגי משאיות מקצועיים. אצלם הסוס הוא החלק הגורר, ברכבי-המשא הכבדים. הז'רגון נוצר בכל תחום שבו אנשי המקצוע נאלצים לתקשר זה עם זה על נושאים מורכבים. בניסוחו של אטיין קונדיאק (אני מתרגם חופשית): "כל מדע מצריך שפה משלו, משום שבכל מדע יש רעיונות משלו" (יובהר שמבחינתי מדע הוא כאן במשמעות של גוף ידע).
לעתים, כשהז'רגון בשימושה של אוכלוסיה רחבה, נוצרים מהלכים מורכבים יותר של ז'רגוניזציה שחוזרת לשפה הכללית, כמו בשפה הצה"לית בישראל.

כלומר, מחד - אין מנוס מז'רגוניזציה אם רוצים לאפשר מורכבות. נסו לדון ברכישת מחשב אישי בלי להשתמש במונחים כמו מעבד, דיסק קשיח וכדומה. נסו לדבר עם רפתנים בלי לדבר על מכון חליבה, תחמיץ וכדומה. נסו לדבר עם משפטן על מכירת בית, בלי לדבר על מס שבח, זכרון דברים, חוזה וכדומה.
מאידך - מה אמור לעשות אדם מן היישוב שזקוק לתקשורת עם איש מקצוע ואין בכוונתו להתמקצע בתחום בעצמו ?

הפתרון שהציע לעיל ד"ר כספי, פתרון יפה כשלעצמו, מחייב השקעת זמן לא-מועטה מצד מקצוען הבריאות המטפל ומצד המטופל. מישהו מכם שהיה לאחרונה אצל רופא סבור שיש סיכוי שהזמן הזה אכן יוקצה לכך ? יהיה הרי צורך בשילוש וריבוע מספר מקצועני הבריאות, או ביצירת מקצוע רפואי חדש ("מסבירנים").
כך שנדרש פתרון ביניים. מצד אחד המערכת צריכה ליצור מנגנונים של הנמכת כמות המילים המקצועיות וריבוי בהסברים כאשר רופא משוחח עם מטופל, ומנגנוני בקרה שיוודאו שאכן יש הבנה ומודעות אצל המטופל.
ומצד שני, כדי שלא תידרש כאן השקעת משאבים מטורפת מצד מערכת הבריאות, יש צורך ביצירת ידע קודם מסויים אצל המטופלים, כך שהם יכירו חלק מהז'רגון.


לדעתי יש ללמד בבתי-הספר ידע רפואי מסויים ואת הז'רגון. זה לא בלתי-הגיוני או בלתי-סביר כפי שכנראה ד"ר כספי סבור (שכן הוא מתלונן על אי-ההכשרה הזו, אבל בוחר בפתרון אחר). הרי כל אחד מאיתנו עתיד להיפגש עם עולם הרפואה, אם בשל בעיות רפואיות שהוא או היקרים לו סובלים מהן, או במסגרת טיפולים מונעים שכלל האוכלוסיה אמורה לקבל. נדרשת הכשרה מינימלית שאפשר לתת במסגרת קורס שנתי בבית-הספר, כך שגם לאנשים מהיישוב תהיה אפשרות להבין את שפת הרופאים וגם לרופאים ולמקצועני הבריאות יהיה קל יותר - שהרי מטופליהם יבינו אותם.

יש כמובן שלוש בעיות עם הפתרון המוצע -
  1. על איזה תחומי-ידע שנלמדים כיום בבתי-הספר נוותר עבור האוריינות הרפואית ? אפשר כבר לדמיין את המלחמה הפוליטית שתתפרץ בעניין. אבל לי אין ספק שאין תחום ידע אחד שנלמד כיום בביה"ס היסודי או בתיכון שהוא חשוב יותר מאוריינות רפואית. לכם יש ?
  2. איזה תחומי-ידע קריטיים נוספים נביא איתנו אל תוך מערכת החינוך בהזדמנות הזו של השינוי ? (אוריינות כלכלית למשל היא חיונית ליצירתו של שוויון כלכלי; אוריינות טכנית הולכת והופכת להכרחית במאה ה-21; ואני יכול להמשיך ולהמשיך... אין ספק שתחומי הידע שנלמדים היום בביה"ס התאימו יותר למאות שעברו מאשר לעידן שלנו ונדרשת בניה מחדש, מ-0, של תחומי הידע שמלמדים וכיצד מלמדים אותם. אבל זה מצדיק פוסט אחר, בזמן אחר, וכמובן שאויבו של הטוב הוא הטוב ביותר...)
  3. מה יקרה לשכבות החלשות ? אותם אנשים שד"ר כספי הזכיר בפוסט שלו, שרמת הקריאה שלהם חלשה במיוחד, ושסביר שגם משיעורי האוריינות הרפואית ייצאו עם הבנה פחותה ? מה עושים עם אלה שמלכתחילה סובלים מאוצר המילים פחות מהממוצע, מפערים ביכולות העיוניות שלהם, בידע שהם קיבלו מהבית, ושהעולם רק הולך ונעשה מורכב יותר ואכזרי יותר עבורם ? במסגרת אותו שינוי מהיסוד של מערכת החינוך עליו אני מדמיין צריך כמובן לשנות גם מערך החינוך לפעוטות כדי לשבור את הפער בין השכבות החלשות לחזקות, אחת ולתמיד. אבל גם זה מצדיק פוסט אחר, בזמן אחר, ובהקשר הזה, כמובן שעדיף קצת על כלום.
ולמדמיין ינעם.

יום שני, 7 בפברואר 2011

How the wheel of professions turn

It is funny how things turn over time. Just recently I've written a shortpost about the impact of economy over changing professions. And now an interesting use of Google Earth has reminded me of that amusing profession of the past - the armchair anthropolgist. Nowadays it is commonly despised, to the great sadness of armchair users all over the world. Happily, technological developments bring forth a new professional option - the armchair archaeologist.

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

ראיתם פעם מישהו מלכלך או פוגע בחיה ולא ידעתם מה לעשות ? חייגו 6911*

ראיתם פעם מישהו מלכלך או פוגע בחיה ולא ידעתם מה לעשות ? חייגו 6911*. כן, אומנם זה המוקד של רשות הטבע והגנים, כך שמובן למה לפנות אליהם כשרואים מישהו מלכלך פארק אבל הם גם הצהירו לתקשורת, שהם הגורם לפנות אליו, כשנתקלים בחיית בר במצוקה.