יום שלישי, 17 בינואר 2012

פשטות הדיאטה והפשטות של פישוט-היתר

פוסט שפורסם לאחרונה בבלוג הזה על ידי ג'ו,  העוסק בחוכמת הדיאטה ומזהיר מפני חוכמת המומחים, הוא דוגמא נהדרת ל-3 עקרונות חשובים:
  1. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר.
  2. לפעמים מומחים דווקא יודעים על מה הם מדברים. 
  3. כששני יהודים מדברים על נושא זו הזדמנות נהדרת לשמוע 3 דעות. 
הנקודות העיקריות של הפוסט האמור בנוגע לחוכמת הדיאטה הן -
  1. לרובנו מספיק מבט אחד חטוף בעצמנו, סתם כך, אפילו ללא שום מראה, כדי לדעת איפה באמת אנחנו עומדים.
  2. הבסיס הפשוט של הדיאטה: אכילת ירקות והוצאת אנרגיה. 
אז בואו נפרק אותן אחת-אחת:


א. האמת העצובה על המבט החטוף - 
האומנם ? זה ההבדל בין המומחה לחובב.
לרובנו ממש לא מספיק מבט אחד חטוף. העין מטעה, וwishful thinking מחד וחשיבה ביקורתית מאידך מביאה
לכמה תופעות מוכרות -
  • אותם אנשים חביבים הגורסים שהם עומדים על אותו משקל  כבר 20 שנה למרות שמתבונן אובייקטיבי בתמונות העבר וההווה יעלה את הסברה שטוויגי של פעם יוכל/תוכל להיכנס בימים אלה לזירת הסומו בלי שמישהו ירגיש שמשהו מוזר קורה; אלה אותם אנשים שמנסים להיכנס למכנס אהוב מהעבר במשך שעות למרות שהסיכוי שלהם נמוך משמעותית מהסיכוי להשחיל מקרוני דרך קוף המחט; 
  • כאדם שעשה דיאטה בעצמו לא-אחת, ושמכיר רבים אחרים, אני יכול להעיד על עצמי ועל אחרים שהמראה איננה מסייעת בזמנים מסויימים. הדוגמא הבולטת היא חילופי עונות. הבגדים באמת משנים את איך שאנחנו נראים בראי. אדם יכול לשקול בדיוק אותו הדבר, אבל להראות רזה בבגדי קיץ ושמן בבגדי חורף - ולהיפך.
  • ובסטייה חדה לעולם המציאות הכואבת - לאנשים שסובלים מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה
כלומר, פרספקטיבה היא עניין שיש בו הרבה מאוד פסיכולוגיה.
לעומת זאת, משקלים לא משקרים.
לכן חשוב מאוד לא לעקוב אחרי המבט החטוף בעצמנו, ולדבוק במדד אובייקטיבי.
אחרת, המדרון הוא חלקלק, ומרחב הטעויות הוא עצום.
אני סבור שמדידת השמנה על בסיס הסתכלות היא הדרך הבטוחה להפתעות לא נעימות.

ב. האמת העצובה על הבסיס הפשוט של הדיאטה - 

לא. לא תמיד זה כל-כך פשוט.

יש אנשים שסובלים מבעיות בבלוטת התריס, ולכן הם יכולים למצוא עצמם במצב של תזונה נכונה, בלי ירידה כלשהי במשקל במשך חודשים. לכן, כאשר דיאטה נכונה שנמשכת יותר מחודש לא מביאה לתוצאות - כדאי לגשת לרופא. אבל איך נדע אם הדיאטה נכונה ? כאן נכנסים לתמונה המומחים.

וכשאני מדבר על מומחים, אני מתכוון לאנשי המקצוע שמבקשים ממך להיבדק אצל רופא, שעובדים על בסיס בדיקות-דם, שיודעים להנחות אותך בנתיב של דיאטה מתונה שאפשר יהיה לשמור עליה לאורך שנים.

למה חשוב להקשיב למומחים ? כי יש סכנות בדיאטות לא-מבוקרות:

  • אם לא צורכים מספיק פחמימות עלולים לסבול מ- פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; דיכאון; הפרעות שינה; נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי; 
  • אם לא צורכים מספיק חלבונים עלולות להיגרם - פגיעה למערכת החיסונית. פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; ירידה באנרגיה; ירידה בכושר; פגיעה בשיער; פגיעה בעור. 
  • אם לא צורכים מספיק סידן עלולה להיגרם פגיעה לעצמות. 
  • אם צורכים פחות מ-1000 קלוריות ביום  עלולות להיגרם - פגיעה במערכת החיסונית; נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי; כן עלולות להיגרם - ירידה באנרגיה; ירידה בכושר  (כן, יש כזה דבר יותר מדי ירקות - כשנכנסים לדיאטה צמחונית קיצונית); עלולה להיגרם האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים; 
  • אם לא צורכים מספיק שומנים -    עלולים לסבול מ- עצירות; טחורים; פגיעה בשיער; פגיעה בעור;  נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי;
  • אם לא צורכים את הויטמינים והמינרלים הנדרשים לגוף עלולות להיגרם - פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; פגיעה בשיער; פגיעה בעור; 
  • אם צורכים יותר מדי חלבונים - עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם לא צורכים מספיק ירקות -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם צורכים רק סוג מזון אחד -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים; פגיעה בשיער; פגיעה בעור.  
  • אם לא שותים מספיק -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם עולים ויורדים בתנודות חדות במשקל  - עלולה להיגרם האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים; 
כמובן שלמי שמבקש לרדת במשקל, האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים נשמעים כמו הדברים הכי מפחידים (וזו עוד סיבה מדוע לא רצוי לרדת במשקל מהר מדי), אבל האמור לעיל הן רק חלק מהסכנות. יש גם סכנות אחרות, ואסור לשכוח שיש גם סכנות נדירות, דוגמת האיש שנכנס לדיאטת אטקינס לא-מבוקרת וגילה לצערו שגופו סובל ממוטציה נדירה שהביאה עמה תוצאות לוואי מסוכנות.

אז נכון שבבסיסה דיאטה מוצלחת תישען על אכילת יותר ירקות ועל פעילות גופנית רבה יותר, אבל  לא כדאי לערוך דיאטה בחובבנות וכדאי להעזר באנשי-מקצוע.

הערה לפני סיום
סוגיה אחת לגביה אני מאוד מסכים עם ג'ו היא העובדה שדיאטה היא עניין שלוקח זמן.

לכן באמת לא כדאי להישקל מדי יום, ולא כדאי להשוות לאנשים אחרים, בהתחשב בהבדלים הצפויים בקצב הירידה במשקל, גם כשמדובר בשני אנשים שמבצעים בדיוק אותו היקף של פעילות גופנית ופועלים בהתאם לאותה דיאטה. כך למשל -

  •  כאשר גבר ואישה עושים דיאטה יחד, הגבר צפוי לרדת במשקל בקצב מהיר יותר בתחילה, בגלל שלגברים יש יותר רקמת שריר מלנשים. 
  • הבדלי מטבוליזם מאוד משפיעים גם הם, וכתוצאה הקצב של הירידה יהיה מאוד אישי.

בנוסף חשוב לזכור שדיאטה משמעותית היא לא עניין של ימים. מדובר בחודשים ארוכים, ולעתים שנים לפני שמגיעים למשקל הרצוי. לכן, מראש צריך להערך נפשית לתקופה ארוכה לפני שנגיע למשקל היעד הנחשק, לבחון את עצמנו במועדים סבירים (למשל: מדי שבוע או מדי שבועיים),  ולתגמל את עצמנו לפי יעדי-ביניים (בגד חדש מדי 5 ק"ג אולי נראה כמו בזבוז, אבל התגמול לחלקנו הוא חשוב יותר, לתחזוקת המוטיבציה; לאחרים התגמול הראוי אולי יהיה החזרת מזון אהוב לתוך הדיאטה - כמובן במידה).

מה שחשוב יותר לזכור לגבי דיאטות והזמן הוא שעצם הדיון בתקופת-הדיאטה ותפישתה כמשהו זמני הוא שגיאה ענקית.

דיאטה חדשה היא בעצם אורח חיים. שינויי משקל תכופים הם אחד הדברים הפחות בריאים שאדם יכול לעולל לעצמו. ועצם הדינמיקה של ירידה לצורך עלייה יש בה כדי לייאש, וכולנו מכירים אנשים שאחרי ירידה לצורך עליה, מצאו עצמם במצב גרוע יותר מאשר בראשית הנסיון לרדת במשקלם, מבחינת עודף המשקל, ומבחינת האפשרות לגייס מוטיבציה לסיבוב נוסף.

לכן, היעד העיקרי צריך להיות שינוי קבוע באורח החיים - הן בנוגע לתזונה והן בנוגע לפעילות הגופנית. אין טעם לאמץ אורח חיים שלא תוכלו להחזיק בו אם ממילא אחרי התקופה הזמנית תחזרו לאורח חיים שיביא לאובדן כל תוצאות התקופה המאומצת. גם אם בתקופת-ביניים חיים בדיאטה קשה יותר, חשוב לתכנן את היום שאחרי, ולדאוג שהוא יהיה כזה שלא נאבד את כל שעמלנו עליו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה