אתר הפולחן הקדום בעולם משנה תובנות יסוד על עבר האנושות ?

קראתי בהארץ כתבה מעניינת על גובקלי טפה (Göbekli Tepe), אתר ארכיאולוגי בטורקיה שעשוי לשנות מהיסוד את התפישות המודרניות על ההיסטוריה האנושית, ובמיוחד בכל הנוגע לקו התפר שבין הקיום האנושי כציידים-מלקטים לבין הקיום כקהילה חקלאית.

הכתבה מרתקת ומומלצת לכל מי שמתעניין בהיסטוריה האנושית. המסקנות המוצעות בה, בכל הנוגע לגובקלי טפה כאתר פולחן שהוקם על ידי ציידים מלקטים, הן, איך נאמר, מעט מוקדמות מדי.

עובדת יסוד שמוזכרת בערך הויקיפדי של גובקלי טפה חסרה מהמאמר הזה - רק כ-5% מהאתר נחפר בינתיים. מדובר באתר ארכיאולוגי ענקי שחפירתו תארך עשרות שנים. אז עם כל הכבוד לרצון העז לשער השערות (שיש בו כנראה לא מעט גם מן השאיפה הטבעית של חוקרים להיות הראשונים שהעלו היפותזה שאולי תתגלה כנכונה), חשוב לזכור עד כמה מעט אנחנו בעצם יודעים על התקופות שקדמו ל-10,000 לפנה"ס.
מונומנט מאתר גובקלי טפה
מונומנט מאתר גובקלי טפה - מצוטט מאתר ויקיפדיה לשם הועלה הצילום לרשות הציבור

ההשערות רבות, וחלקן משתלבות לכדי סיפור עקבי ומעניין, אבל כל ממצא חדש מציג את האמת המרה - מדובר בסיפורים דמיוניים שאנחנו מספרים לעצמנו, על בסיס צללים חלקיים של המציאות האבודה ההיא, שחלפה לה. כן, השימוש בדימוי ששימש כבר במשל המערה לא היה בלתי-מכוון. סיפור אחר של אותו פילוסוף, על העיר האבודה אטלנטיס - מדגים היטב כמה השערות אפשר להציע ולהזכיר על בסיס ממצאים מועטים להחריד (אפילו בבלוג הזה הזכרתי לא מזמן אחת שכזו). המדע המודרני מציע הסברים עקביים והגיוניים לגמרי להתרחשויות טבעיות שיכלו להביא להעלמותן של ערים תחת המים בסגנון אטלנטיס או המבול, בהתבסס על שינויים בגובה הימים בעקבות תום תקופת הקרח הגדולה האחרונה, והזמן הנקצב לשינויים שכאלה הוא קצר להחריד במונחים של חקר העבר הרחוק - כמה מאות שנים, כך שקל לשער שחלקים לא קטנים של אתרי ארכיאולוגיה שהיו יכולים ללמד אותנו רבות על ההיסטוריה האנושית מסתתרים להם תחת המים ברחבי-העולם.

העובדה שלא ידענו שכבר בשלב כה מוקדם של ההיסטוריה האנושית האנושות יכלה להקים מונומנטים שכאלה, היא הדבר היחיד שברור כרגע. אנחנו לא צריכים להיות כל-כך מופתעים מכך שאנחנו לא יודעים. רק בשנות ה-90' התגלתה מערת Chauvet,  שהיא (נכון להיום) המקום הקדום ביותר בו נמצאו ציורי מערות. ולא סתם ציורי מערות -

ציורי קיר ממערת Chauvet - מצוטט מאתר ויקיפדיה, לשם הועלה הצילום לרשות הציבור

מדובר בציורי מערות שמתוארכים לסביבות 30,000 לפני הספירה. בין הציורים הנהדרים למונומנטים המפעימים נפרשת תקופה ארוכה בהרבה מההיסטוריה האנושית המתועדת היטב. סביר להניח שלעולם לא נדע את פרטיה המלאים. אבל לחקור וללמוד תמיד אפשר, ועבור רובנו, המפגש בעובדה חדשה שמשנה פרדיגמה, מרגע שנאלצים להיפרד (בכאב או בשמחה, איש והשקפתו) מהתפישה הישנה, הוא  הזדמנות לנסות ולהציע סיפורים.

אישית אני מעדיף לטעון שזה האתר העתיק של מגדל בבל, אבל הנימוק היחיד שלי לטובת ההצעה הזו, מעבר להנאה שבדמיון, היא העובדה שזמן "קצר יחסית" אחרי הקמת האתר הוא כוסה בעפר. החוקרים, על פי הכתבה, סבורים שזה היה חלק מהפולחן. אני סבור שמי שמכסה בעפר מונומנטים כאלה, הוא או אויב שהשתלט על האיזור, או הבעלים ששינה את דעתו. הסיפור הכי טוב שאני מכיר שיציע שינוי דעת שכזה הוא סיפור מגדל בבל המקראי. האם בגובקלי טפה טמונים שרידי הסיפור נורא-ההוד ההוא ?
אל תמהרו לפסול את ההצעה הזו על הסף. לפי סיפורי התנ"ך חקלאות וציד התקיימו זו בצד זו כאורחי-חיים מקבילים לפני סיפור מגדל בבל (וכבר היום אנחנו יודעים מספיק כדי לא לפסול על הסף את התיאורים האלה), אבל האספות האנשים להקמת המגדל נראית אופיינית לקהילות נודדות, וזו - לפחות כרגע - ההשערה הדומיננטית לגבי זהות בוני המונומנטים של גובקלי טפה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

150 שנה להולדתו של יוסף מרקו ברוך

סיום