יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

2013: Year in review - what was the thing you wanted to do most, and did not get to do ?

XKCD the webcomic, suggests a great 2013: Year in review 
(XKCD Licensed this under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 2.5 License)

When summarizing we can either look at the half-fool cup, or at its half-emptiness... what do you choose? what was it that you did not get to do on 2013 and will get with in 2014? (or later?) 


יום שישי, 20 בדצמבר 2013

וזו היתה 2013 .... על פי גוגל...

מסתבר שהחיפוש הכי פופולרי בשנת 2013 היה נלסון מנדלה... קשה שלא לחשוד שהיתה כאן הטיה בגלל מועד מותו של  הפוליטיקאי הנערץ על רבים, הטיה שמעלה סימני שאלה עד כמה מדד הפופולריות הזה לוקח בחשבון יציבות לעומת כמות, ושבה ומעלה את השאלה מה גורם לאנשים לחפש משהו ברשת (ראו את תוצאה מספר 2 באותו קישור). ובכל זאת, זו היתה השנה שהיתה על פי גוגל.... הצייטגייסט של השנה שעברה עלינו:

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

אריק איינשטיין

אתמול מלאו ימי השבעה למותו של אריק איינשטיין. מותו של האמן עורר תגובה ציבורית רחבה לידיעה וגילויי עצב וצער ציבוריים לאחר הבאתו למנוחות בהיקף ובאופן הנדירים מאוד במקומותינו.

איינשטיין היה זמר, שחקן ויוצר, חבר בלהקות רבות (הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהיםחבורת לול) ועסק בשיתופי פעולה רבים ופוריים (עם אורי זוהר,  שלום חנוך, יוני רכטר, יצחק קלפטרשם טוב לוי  ורבים וטובים אחרים). רבים משיריו הם חלק בלתי-נפרד מהתרבות הישראלית.

אזכיר רק כמה מהם, לכבודו ולזכרו:

אני ואתה


סע לאט


יושב על הגדר


 למה לי לקחת ללב


אוהב להיות בבית


אמא שלי


אדוני השופט 


הבלדה על יואל משה סלומון


מה איתי


שביר


 פסק זמן


סן פרנסיסקו על המים


שיר של אחרי מלחמה

  חלום שחלמתי על פראג



עטור מצחך זהב שחור


בניגוד לאמנים בכל העולם, בלט איינשטיין בהחלטה שקיבל לפני שנים רבות - להפסיק להופיע. זו בחירה מיוחדת במינה של אמן שלא להופיע ישירות מול קהלו. בהתחשב ברגשות האהבה של הקהל הרחב אליו, השאלה מדוע בחר כך הופכת רק קשה יותר. את התשובה לשאלה הזו נתן אריק איינשטיין בראיון וידאו נדיר ליואב קוטנר.

הצפייה בראיון הזה מאפשרת לצופה להתרשם מאישיותו באופן בלתי-אמצעי, ואולי גם מאפשר להבין מעט טוב יותר מדוע היווה האיש באמנותו חוליה חשובה כל-כך בישראליות, ומדוע מותו מהדהד בישראלים רבים כל-כך תחושה של אובדן אישי:


חבל על דאבדין.

יהי זכרו ברוך.

לקריאה/שמיעה נוספת:


יום שישי, 4 באוקטובר 2013

Did you know these facts ? a collection of trivia for a trivial day...

A collection of facts and trivialities that did not mold into a cohesive post and turned out to be a collection of....

There are some places with a really short name, and Llanfairpwllgwyngyllgogerychwyrndrobwllllantysiliogogogoch is actually the name of a real place! even more astounding, there are some very long words in the English language (but other languages are here too and lets not forget modern gems as well)...

I've ran into some really worthwhile at "the straight dope" (which has been fighting stupidity since 1973, and still does it!): 


The color of red, according to Theweek.com, has some impressive impacts -
  1.  Seeing the color Red intensifies our physical reactions
  2. Men who dress in red are more desirable to women (the same goes vice versa)
  3. Athletes wearing red have an advantage in competitions on other-color wearers 
  4. Seeing Red on an exam paper increases the chance of failures/lower grades. 
Thinking about it, it would appear impact #1 explains it all... so, unless you are going to some place where having a dangerous trait about you may endanger your life, it would appear it might not be such a bad idea to have some Red in your wear. Regardless of your choices, always remember that colors perception is a matter of culture.  





יום ראשון, 1 בספטמבר 2013

האמת מאחורי חיסון הפוליו

לפעמים נדמה שאנשים מאבדים קצת את הראש מרוב שהם משרתים מטרה גדולה וחשובה. אין ספק שמערכת הבריאות הישראלית יוצאת מגדרה לשכנע את הציבור בישראל לחסן את הילדים עד גיל 9 בחיסון החי המוחלש כנגד הפוליו. קל להתרשם ש"המערכת " (במובן של the system) משוכנעת בכך שזוהי טובת הציבור.

אבל המערכת מדברת בצורה כל-כך מגומגמת, כל-כך מבולבלת, כל-כך לא כנה, עד שקשה שלא להתחיל לחשוד שמשהו אחר קורה כאן, ולא מה שנאמר לנו גלויות.

כך למשל, מצוטט פרופ' איתמר גרוטו, ראש שרותי הציבור במשרד הבריאות: "מאוד בעייתי בעינינו שבעיר שבה נמצא פוליו פראי, יש עדיין 12 אלף ילדים לא מחוסנים. קצב ההתחסנות צריך להיות מואץ הרבה יותר כדי להגן על הילדים".

אבל הרי רוב-רובם של הילדים בישראל מחוסנים, בגלל החיסון המומת, לא ?תכליתו של המבצע היא הרי בכלל "להמשיך ולהגן על בני המשפחה הקרובים", לא ?

אני יכול להבין שהמערכת מאוד לא מרוצה מזה שהילדים מסוגלים להיות נשאים של פוליו, אבל הילדים הרי אינם בסכנה לחלות בפוליו. הילדים האלה לא צריכים את ההגנה הזו. הם כבר מוגנים, הודות לחיסון המומת שניתן בישראל מאז 2005.

התכלית של המבצע הזה - ואת זה כולנו יודעים - איננה להגן על הילדים האלה. מספרים לנו כבר זמן-מה שמגנים על סבתא. מספרים לנו שמגנים על הדודה בעלת המערכת חיסונית המוחלשת. מספרים לנו שמגנים על התינוקות שמתחת לגיל חודשיים.

כן, אין ספק שבין אלה שמתן החיסונים האלה לילדי ישראל שמתחת לגיל תשע ייגן עליהם הם מערכת חיסונית מוחלשת בארץ ישראל ובעולם כולו. גם המיעוט שבוחר ביודעין שלא להתחסן (מסיבותיו הוא) ייהנה מהמבצע הזה.

אבל האמת הברורה היא שזה הרבה יותר גדול מזה.

מדובר על מאבק אמיתי כנגד מפלצת - וירוס הפוליו הפראי - והנצחון יועיל בדור הזה ובדורות הבאים. חוסר הנכונות והיכולת של משרד הבריאות לומר את האמת בעניין הזה, תהיה יום אחד נושא לועדת חקירה ממלכתית. כי זו לא סתם הונאת הציבור. זוהי הפרת חוק. חוק זכויות החולה, זוכרים ?

וחבל, חבל שמערכת שלמה יורדת ככה מהפסים, ולא מסוגלת להביט לציבור הישראלי בעיניים ולומר לו את האמת: הדבר הזה הכרחי כי האנושות כולה כבר היתה על הסף של הכחדת הוירוס הזה, ועכשיו הוא חוזר, וקו החזית הוא כאן - אצלנו בבית - בישראל.

הציבור הישראלי הוכיח בעבר שוב ושוב נכונות לשאת בנטל, כשההנהגה מדברת אליו בגובה העיניים ומסבירים לו את תכליות-האמת.

הציבור הישראלי מסוגל בהחלט לשאת על כתפיו הרחבות רעיונות מורכבים כמו "טובתם של החלשים", "טובת הכלל", "טובת הדורות הבאים", "טובת האנושות".

כמה חבל שמערכת הבריאות הישראלית לא מסוגלת לראות זאת.

לקריאה נוספת 

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

לפעמים להצליח להיות כוכב ספורט מקצועני זה רק שלב נוסף בטראגדיה

כתבה מעולה בואלה על חייו ומותו הטראגיים של אדי גריפין (שחקן הNBA, לא הקומיקאי) שבה ומזכירה עד כמה בעיות אישיות מהסוג שרוב בני-האדם נאלצים להתמודד איתן, גדולות יותר ומורכבות יותר, אם רוב חייך כנער וכבוגר הוקדשו לכוכבות ספורטיבית, ולא קיבלת את ההזדמנות להתבגר ולפתח מיומנויות-חיים.

לכאורה, מי שמסוגל להגיע לכוכבות ספורט ברמות התיכונים, הקולג' והנ.ב.א, הוא בעל אופי חזק. הרי נדרשת נחישות רבה כדי לעבד כשרון ונתונים פיזיים עד כדי הגעה לכוכבות ספורט מקצוענית. ובכל זאת,הסיפור של אדי גריפין מדגים כיצד הצירוף של התובענות של החיים ככוכב NBA, האינטנסיביות של 82 המשחקים בעונה, הלחץ התקשורתי, הכסף הרב שמגיע בפתאומיות, יחד עם אופי לא-בשל, הוא מתכון לאסון.

הרס עצמי לא חייב להגיע דווקא בצורה של התמכרות לחומרים אסורים, דיכאון ומוות טראגי. בהיסטוריה של הNBA זכורים שחקני ענק שגופם לא עמד במעמסה. שחקנים אגדיים ברמת התיכון והקולג', שההשתתפות במשחק ברמה המקצוענית דרשה מגופם יותר מדי. חלקם לא הצליחו להגיע למעמד כוכבות בNBA כמו סאם בואי וכמו גרג אודן;
חלקם גם כיכבו בNBA לפני שגופם בגד בהם כמו ראלף סמפסוןביל וולטון ופיט מאראביץ'.

ההקרבה העצמית הזו למען הקריירה הספורטיבית, היא סוגיה שלא יכולה להיות מוסדרת באמצעות שינויים בכללי ההתאמה לדראפט ה-NBA או באמצעות הרחבתה של מערכת תמיכה סוציאלית בכל הקבוצות, וברמת הליגה. זו סוגיה תרבותית, שהחברה כולה צריכה להתמודד איתה, כי היא משקפת לכולנו אמת מרה, בנוגע לערכים האנושיים של הצלחה, הקרבה ואושר, כפי שהם באים לידי ביטוי בספורט המקצועני.

יש הסבורים שהתופעה נובעת מעיקרה מכך שספורטאים לא-בשלים מגיעים מוקדם מדי לרמות הגבוהות. אחרים סבורים שדרכי-התמודדות שגויות, כמו הישענות על סמים, הן מקור הבעיה (כמו המקרה הטראגי של לן ביאס).
אחרים סבורים שזה חלק הכרחי של החיים. כדבריו של ארל "דה גואט" מאניגוט, אתלט אגדי ברמת כדורסל-השכונות והתיכונים, שהתמכר לסמים לאחר מכן ולא הפך לכדורסלן מקצועני :
"על כל מייקל ג'ורדן, יש ארל מאניגוט. לא כולם יכולים להצליח. מישהו צריך ליפול. אני הייתי כזה".
 "For every Michael Jordan, there's an Earl Manigault. We all can't make it. Somebody has to fall. I was the one."

בניגוד למשתמע מהאמירה הזו, ארל מניגוט, השתקם והפך בהמשך חייו לדמות חינוכית ומשקמת עבור נוער הארלם. השיעור הזה של חייו של מניגוט הוא פשוט וברור. אדי גריפין היה יכול להיות עדיין בינינו, אם היה מסוגל להקדיש זמן ומשאבים ללימודו, באותה אינטנסיביות בה למד לשחק כדורסל. 

אדם שחולם להיות כוכב-ספורט צריך לדעת שיש גם חיים מעבר לספורט, שהבניה העצמית וההתפתחות העצמית הם מהלכים נמשכים כל החיים, שתכליתם גדולה בהרבה מההצלחה הספורטיבית, ולא היא צריכה להיות מרכז הווייתו של האדם, מראית-הכל והתכלית היחידה. 

יום שני, 29 ביולי 2013

למה לכתוב על אוכל אם אינך מתפרנס מזה ?

למה אנשים שהם לא שפים כותבים על אוכל ? שאל אותי אחד מקוראי-הבלוג, תמה ולא במקרה (כנראה בעקבות מפגשו עם הפוסט הזה).

בתשובה לשאלתי הוא אישר: הוא אכן איננו נוהג לבשל. אשתו היא הבשלנית של הבית. הוא מהאוכלים.

אני מאלה החושבים שאנחנו, האוהבים לכתוב, עושים זאת בהקשר של החיים. כל דבר שהוא מבחינתנו חלק מהחיים
הוא נושא ראוי לכתיבה.

חלק לא קטן מבני האדם מבשלים.

כן אני יודע. יש רבים שלא. בן/בת זוג או הורים עושים את זה עבורם. אחרים רק אוכלים בחוץ. אחרים רק אוכלים אוכל מוכן ומסתפקים בהכנת חביתה וסלט.

אבל החלק האחר מבשל. והוא עושה את זה די הרבה פעמים במהלך היום והשבוע, החודש והשנה. וההתנסויות האלה הולכות ומצטברות לכדי חוויה אנושית.

ועל החוויה האנושית הזו יכול לכתוב כל מי שאוהב לבשל או שבישול הוא עיסוק משמעותי עבורו.

אני לא ארעיף כאן עוד מילים על הכתיבה, או על הבישול, אבל אזכיר שבמרחב האינטרנט, עקרון העל החשוב ביותר
הוא החירות. החירות להתבטא. ליצור. לעשות. אז למה לכתוב על אוכל ?

למה לא בעצם?





יום ראשון, 14 ביולי 2013

תמונות של מחאה - האם זו היסטוריה ? האם זו המציאות בהתהוותה?

לפני שנתיים, פרסם 'הארץ' גלריה של תמונות משבועות המחאה ברחבי הארץ.
זה היה שווה מבט אז. זה שווה יותר ממבט היום.
קשה היה שלא לראות באמצעות את חולשתה המובנית של המחאה הזו, אבל חשוב היה לראותן ולזכרן.
חשוב עוד יותר היום. כי לא התוצאה היא שתיזכר מהמחאה החברתית של קיץ 2011, אלא תחילתו של תהליך וסופה של תקופה.

בקיץ ההוא זה התחיל.

לאן נמשיך מכאן ?

זה כבר תלוי רק בנו. 

יום חמישי, 20 ביוני 2013

Special Head's secret ? or is it a bigger secret ?

America's Got Talent displayed a really cool contestant this week in the image of  "Special Head", the levitating phenomena:


Now, you don't have to be a real skeptic like me to wish to get to the bottom of this.

After all, if this is true, in the sense of true magic, we'd all want to do it, no ? 
And if this is another display of "technological magic", the kind that is based on the deception of the sight, like all children of enlightenment, we want to know "how its' done". 

A first look at this performace draws one attention to several disturbing aspects. Why is the cane needed ? Is the fact that he is wearing such a robe is related to cultural choices, or to the need to hide something ?

The Indian atmosphere quickly calls for reminiscing the discovery of truth behind the ancient levitation of Indian Gurus...


Equipped with this knowledge of the possibility of a hidden seat, there remains the question - how are the cane and seat connected to each other and to the flooer ?

Which brings to mind the maybe most disturbing aspect - the bang and smoke affect at the descent (2:24 minutes into the youtube recording).

When one begins a slow introspection of the images after that time, one quickly discovers that the cane is most probably hollow. The suspicion of a hollow rod, covered as a wooden cane, which can be connected to a penetrating rod coming out of the stage or out of a special surface hidden underneath the mat, quickly arises. That, together with some form of seat carried on the person of "Special Head", with a strong metallic pole, hidden by his robe, running from his lower back through his left sleave, where it can be conncted to the cane, can explain the entire performance. Afterall, performances of levitating professional magicians have been explained similiarly:
 

Wondering why was the bang&smoke needed, one can either suspect the need to divert attention from a visual occurence, or from a auditory occurence. Considering that this is TV we are talking about, one assumes there will be not too many visual revelations. Once the audtiory aspect is checked, it is immediately realized - the locking of the cane and the unlocking of the cane probably makes a significant noise. In order to make the unlocking, there was a need for the Bang&Smoke. Couldn't the bang alone have sufficied? one would wonder, and the reply would be - what is the source  of the bang ?
But then, one quicly ponders further - How was the locking sound diguised ? and the reply is immediate - Howard Stern's objection, was actually helping "Special Head".
Don't believe me. Check the timing yourself (1:42).

Once you realize that the entire production was cooperating with the "professional magic" eyes deception act, it becomes very clear. Too clear actually, considering the rather poor level of acting among the judges.

Now, don't get me wrong. I think this was a neat performance of "technological magic". For me, this becomes even more pleasing, knowing it is a professional actor, using skill and technology to amaze an audience. Only one aspect was truly dissapointing - the cooperation of the judges. After all,  the knowledge that the judges are a part of the show, makes it a lot less of a true competition, and a lot more of "old style television". But then again, isn't it only another discovery of how the magic is done ?


יום שבת, 25 במאי 2013

Geek pride Day !

Today is Geek pride day !

Geeks all over the world enjoy that rather new commemorative day, celebrating the becoming of a proud social class. No longer an oppressed group, considered lame, unworthy, shameful. Having their own prime-time comedy show, geekdom is being recognized, and the meek are truly getting some portion of the earth.

As time goes by,  just like other pride events, this is no longer a primarily internal-community matter, as the web indicates -
Geek hobbies are no longer looked down upon (87% of americans, for example). But it isn't just a question of lifestyle. Geeks are getting a higher evaluation as partners for life. According to the cosmopolitan -
"68 percent of Americans would date a geek, mainly because nerdy guys and gals actually seem more awesome than the average beefcake as far as their personalities go. Over 75 percent of people say that geeks are hardworking, 67 percent say geeks are loyal, and 58 percent say they are confident."
We all know that inside every cool person there is a geek struggling to get out... Why don't you try it out for yourself ? Mashable offers many fun ways to celebrate Geek pride day.

And if your prejudices and fears hold you back, you can start it in a less uninhibited fashion. The 25th of May is also -
Towel Day ! 
On this day, Douglas Adams fans all over the galaxy carry a towel with them, wherever they go, in respect to the great author and his immortal words:
 "A towel, it says, is about the most massively useful thing an interstellar hitchhiker can have... a towel has immense psychological value. any man who can hitch the length and breadth of the galaxy, rough it, slum it, struggle against terrible odds, win through, and still knows where his towel is, is clearly a man to be reckoned with." 
(Douglas Adams, The Hitchhiker's Guide to the Galaxy)

The Glorious Twenty-Fifth of May !
On this day, Terry Pratchett fans all over worlds, oval, square or flat, carry a Lilac in memory of the revolutionary events described in his great novel, Night Watch, and as a token of their support of Terry's struggle with the Alzheimer's disease. Whatever your reason maybe, you just can't say no to a revolution marked by a proclamation that we all need "Truth, Justice, Freedom, Reasonably Priced Love, and a Hard-Boiled Egg!"

Are you still sitting and reading ?
Get up and get about !

With a towl on your shoulder, a Lilac in your shirt, and Geek pride in your heart, the world is your oyster !

יום רביעי, 8 במאי 2013

פינת האוכל: כמה טיפים טובים

לפעמים אתה נתקל באסופות של טיפים לבישול. כל מיני עצות קטנות, שלולא נתקלת בהם, אולי היית מגלה בעצמך, ואולי לעולם לא היית יודע.

דוגמאות:
הדילמה: הקציצות שלי נדבקות. למה הקציצות שלי נדבקות ? 
הכנתי קציצות באפייה הרבה פעמים. הכל היה סבבה. עכשיו ניסיתי לטגן, והן נדבקות!!! כשמורידם אותן, הקרום השחום נשאר על התבנית... וזה לא משנה כמה שמן אני שם או כמה זמן טיגנתי ):

הטיפ: כנראה שתערובת הקציצות אינה מוצקה מספיק ולכן היא נוטה להדבק. כדאי להוסיף עוד  פירורי לחם/קמח. אפשר גם על ידי ציפוי  בפירורי לחם לפני הטיגון או האפייה, שתיצור מעטפת שתחזיק את הקציצה.
אפשרות אחרת - לתת לתערובת להמתין קצת במקרר כדי להתקשות (זה לא יעבוד עם כל תערובת)

(התשובה נלקחה מתוך "מבשלים שואלים" בYNET)

הדילמה: איך מחממים אורז בלי שטעמו ישתנה? 
התשובה המצערת היא שאורז הוא מסוג המזונות שטעמם משתנה מחימום לחימום. כך שאין דרך של 100% שימור טעם. גרוע מזה, אורז הוא אחד מאותם מזונות שאינם משביחים בשהותם בקירור. 
אז מה בכל זאת אפשר לעשות ? 
שתי דרכים: 
א. חימום במיקרו. אבל צריך לעשות את זה עם נוזלים, וזה רלוונטי בעיקר לתבשילי אורז שיש בהם נוזלים. 
ב. חימום באידוי. למשל - לשים במסננת מעל סיר עם מים רותחים, ולתת לאדים לחמם את האורז במשך 5-10 דקות. 

(התשובה נלקחה מתוך נענע אוכל, "התשובות שלכם")



יום שבת, 13 באפריל 2013

התקשורת הישראלית מגישה: עוד אסון לאומי. מכבי ת"א בכדורסל הפסידה שוב


הפסדה השני של מכבי ת"א כדורסל בסדרת ההצלבה מול ריאל מדריד גורר אחריו מאמרי ביקורת פומפוזיים במיוחד.
אבל מה בעצם היה לנו כאן ?
קבוצה הגיעה לשלב הבא בטורניר כדורסל קשה וחשוב, בעונה קשה, כשעצם ההעפלה היא הישג מרשים.
הקבוצה מתמודדת מול קבוצה עדיפה כמעט בכל הפרמטרים הניתנים להשוואה. בחוץ. פעמיים. מפסידה פעמיים.

בכל ארץ אחרת הניתוח היה מקצועי והוגן. היו הסברים למה מלכתחילה האתגר הוא גדול, והסיכוי לקחת משחקים בחוץ הוא נמוך. הציפיות היו נקבעות על רמה סבירה. היעד היה אמור להיות: לשמור בכל מחיר את המשחקים בבית, ולקוות לגנוב משחק בחוץ. לא יותר מזה.

אבל לא.

הציפיות בארץ, מכל קבוצה שמתחרה בטורניר בינלאומי, הן לא-ריאליות לחלוטין.
יעני ברזיל בכדורגל או לוס-אנג'לס לייקרס בכדורסל.
אחרי קיבוע-ציפיות-העל, כל הפסד הוא אסון לאומי.
קטסטרופה.

כרגיל במנטליות הישראלית, כשיש אסון, לא מחפשים את תיקון התהליך או השיטה.
לא.
בשביל מה זה טוב ?
מחפשים ראשים להעיף.

למה זה ככה ?
פשוט מאוד.
אחרת, עיתונאים יצטרכו לעבוד קשה.
להשקיע.
לנתח ניתוח מקצועי מדוייק.
להצליח לכתוב מעניין ומושך, גם כשלא מדובר בהמלכה או בשחיטה.

ככה מוכרים יותר עיתונים. ככה משיגים יותר צפיות. ככה נשארים רלוונטיים.

ומה זה משנה שבדרך פוגעים ברגשות של אוהדים, שחקנים, מאמנים ומנהלים ?
מה זה חשוב שהתודעה של קהל-הצופים מעוצבת באופן הרסני שכזה ?
ולמי זה בכלל מפריע שכתוצאה מכך שכל התקשורת נראית אותו הדבר, התקשורת לא רק מדברת כך אלא ממש מאמינה לעצמה ?

קריירות של שחקנים, מאמנים ומנהלים קמות ונופלות בגלל ההתנהלות הזו. קבוצות ספורט מתפרקות בגלל הדינמיקה הזו. תהליכים בריאים שדורשים תקופות-ארוכות לא יכולים להתקיים בגלל המציאות הזו.
זה צריך לשנות לכולנו.


יום שני, 8 באפריל 2013

יום השואה 2013

בכל פעם בה אני מנסה לעיין מעט בתולדות התקופה הנוראה של שואת-היהודים, אני מופתע מחדש מהדרך המשונה והמורכבת בה התפתחה הזוועה ההיא, ומהפנים השונות אותם לבשה הזוועה במקומות השונים.

קרואטיה העצמאית, מדינת-הבובות בתקופת הנאצים, היא דוגמא נוספת למגוון העצום של תיאטרון הזוועה שהציגה אירופה בפני האנושות באותה התקופה.

במדד של היקפי האוכלוסיה האזרחית שנרדפה ונרצחה בידי ממשלתה, מה שקרה בקרואטיה של מלחמת העולם-השניה -
הסרבים נוהגים לכנות את גירושי ורציחות הסרבים בידי הקרואטים, באותה תקופה, בשם "השואה הסרבית", אך השנאה-הרצחנית של האוסטאשה כללה את כל המיעוטים ואת מתנגדי המשטר. עם זאת, למרות שיעורם הנמוך יחסית באוכלוסיה, ניתנה תשומת-לב מיוחדת ליהודים, אולי גם בגלל הרצון של מדינת-הבובות להידמות למדינת-המודל, גרמניה. 

חיפוש בויקיפדיה בסוגיה אחרת הקשורה לשואה, הביא אותי אל אאוגן קווטרניק, ראש שירותי הביטחון של הקרואטיים, איש האוסטאשה. מספרים כי אמו של האיש, אולגה קווטרניק, שהיתה חצי-יהודיה, התאבדה בגלל חוסר-יכולתה להתמודד עם המידע על מעשי-הזוועה הברוטליים שבוצעו תחת הנחייתו והנהגתו של בנה. יש אף הטוענים כי בהלווייתה של אמו אמר  האיש ברגישות המאפיינת אותו "הנה סוף סוף הסתלק היהודי האחרון ממשפחתנו".

קווטרניק נחשב יחד עם סגנו, וייקוסלאב לובוריץ' כאחראים הראשיים למחנה ההשמדה יָאסֵנוֹבַאץ, אולי אתר ההשמדה הבולט ביותר תחת תחום שלטונה של גרמניה הנאצית מחוץ לפולין, מעין וריאציה בזעיר-אנפין (בסגנון הזוועה של מדינת-הבובות הקרואטית) של מתחם אושוויץ, אשר תואר על ידי קצין הוורמאכט אדמונד גלייז-הורסטנאו (Edmund Glaise-Horstenau)  במילים -
"מחנות הריכוז האוסטאשיים הם פסגת האימה האנושית... הגרוע מכל הוא יאסנובאץ, אליו אין נותנים לאף בן-תמותה רגיל להציץ". 
קריאה נוספת - 


יום שלישי, 19 במרץ 2013

Taijiquan (tai chi) introduction and a Warm - up Exercise

One of the wonders of the internet is the incredible amount of sources if you wish to learn something, experience in something or just learn a little about it, it turns out it is just a moment away from discovery...

I found myself a little curious regarding Tai Chi (Taijiquan). Where does one begin ? A great point to begin the intellectual learning of Taijiquan is Wikipedia. What does the encyclopedia tell us ? 

Taijiquan is formed by the combination of three hanzi:

– t'ai / tai – supreme, grand, great
– chi / ji – ultimate, extreme
– ch'uan / quan – fist, boxing

Despite having a single Chinese spelling, 太極拳, there are two different spellings in English usage:

In the West, most are familiar with the Wade-Giles form - t'ai chi ch'uan. Furthermore, this name is often shortened by Westerners to "t'ai chi" (or "tai chi," a common misspelling). This shortened name is the same as that of t'ai chi philosophy, sometimes resulting in confusion between the two. 

The chi in the martial art's name can also be mistaken for ch'i (氣), especially as ch'i is involved in the practice of t'ai chi ch'uan. 

The 'up-to-date' Pinyin transliteration, taijiquan, is not subject to such misinterpretation, as the spelling of the hanzi 極, ji is quite distinct from that of 氣, qi. 

"T'ai chi ch'uan" (including "t'ai chi" and their misspellings) still remains the popular spelling used by the general public today. However, many professional practitioners and masters write it as taijiquan.

Popular myth attributes the creation of Taijiquan to a Daoist alchemist. 

Yet, it is probable that the creator of Tai Chi Chuan is unknown, and that the original attribution may have had more to do with invoking nationalist fervor than with historical accuracy. When humanity developes time travel, we may have a final conclusion on this academic debate. 

What is now known as taijiquan only appears to have received this appellation from around the mid 1800s. 

There was a scholar in the Imperial Court by the name of Ong Tong He who witnessed a demonstration by Yang Luchan ("Unbeatable Yang"). Afterwards Ong wrote: "Hands holding Taiji shakes the whole world, a chest containing ultimate skill defeats a gathering of heroes." This was the time when Yang Luchan made the Chen clan's martial art known to the world through his own form ("Yang family style").

Before this time the Art had no name. It was simply an unusual martial art practiced by a few. 

Many people (yours truly among them) are first introduced to the art as someone recommends it as a something that can contribute to one's health. Is it truly that healthy ?

Taijiquan and Health
A majority of health studies have displayed a tangible benefit in some areas to the practice of taijiquan. Health professionals have called for more in-depth studies to determine mitigating factors such as the most beneficial style, suggested duration of practice to show the best results, and whether taijiquan is as effective as other forms of exercise. It is widely accepted that it is a beneficial practice, and it is quite popular in hospitals, clinics, and community and senior centers. The art is reputed to have great impact as a low-stress training. 

The National Center for Complementary and Alternative Medicine (NCCAM), the United States Federal Government’s lead agency for scientific research on the diverse medical and health care systems, practices, and products that are not generally considered part of conventional medicine, summarizes the current knowledge: 
"Scientific research on the health benefits of tai chi is ongoing. Several studies have focused on the elderly, including tai chi's potential for preventing falls and improving cardiovascular fitness and overall well-being. A 2007 NCCAM-funded study on the immune response to varicella-zoster virus (the virus that causes shingles) suggested that tai chi may enhance the immune system and improve overall well-being in older adults. 
Tai chi has also been studied for improving functional capacity in breast cancer patients and quality of life in people with HIV infection. Studies have also looked at tai chi's possible benefits for a variety of other conditions, including cardiovascular disease, hypertension, and osteoarthritis. In 2008, a review of published research, also funded by NCCAM, found that tai chi reduced participants' blood pressure in 22 (of 26) studies. 
In general, studies of tai chi have been small, or they have had design limitations that may limit their conclusions. The cumulative evidence suggests that additional research is warranted and needed before tai chi can be widely recommended as an effective therapy." 
Another, less hesitant modern opinion can be read on the website of Hardvard Medical School

While the modern science jury is still out, Chinese medicine has considered Taijiquan as a practice that "can delay aging and prolong life, increase flexibility and strengthen muscles and tendons, and aid in the treatment of heart disease, high blood pressure, arthritis, digestive disorders, skin diseases, depression,cancer, and many other illnesses."

So, lets say I got convinced. How can I learn the art ?

To start Learning Modern taijiquan one has to make up one's mind: As a result of this popularity, there has been some divergence between those that say they practice taijiquan primarily for self-defense, aesthetic appeal, and those that are more interested in its benefits to physical and mental health. 
We'll stick to the health cause. Once you know what you wish to learn, the next stop is youtube.

Lets finish this post with a warm-up exercise:
This Warm-up is a Youtube quote: 
The secret to manage your stress 
- TAI CHI @ WORK -
 Learn 5 minutes tai chi - Dr Paul Lam

This post is a personal attempt to organize my Taijiquan materials as I am slowly being exposed to this awsome art. Feel free to use it, and share me with me your own experiences !

יום שלישי, 5 במרץ 2013

נחיל ארבה לכבוד הפסח ?

ב-2012 היו לנו לא רק נהר של דם אלא גם עמוד של אש, והשתא (כלומר השנה, בארמית), קרב ובא לישראל גל ענקי של ארבה המוערך במיליוני פריטים.


התאוריה המודרנית היא שהארבה המדברי יוצא למסע בגלל התפתחות של קניבליזציה בקרב חבריו. כל ארבה נכנס לחרדה ברגע שארבה אחר נוגע בו, וכתוצאה מתפתחת הנדידה.

אבל בני-האדם אינם מסתפקים רק בעיסוק המדעי בעובדות היבשות, ומבקשים למצוא משמעות בכל דבר.
איזו משמעות ניתן למצוא בגל הארבה ?
יהיו שיביטו קדימה, ויראו בכך אותות לבאות. ההסלמה המסתמנת במגעים הבינלאומיים עם צפון-קוריאה יכולים לשמש דלק רב למנסים לחזות את העתיד.

אני מעדיף להביט לאחור בשלב הזה, ולהיזכר במאורעות עליהם מספר לנו ספר הספרים.

עשר מכות מצרים נזכרות מדי שנה בחג הפסח, הקרב ובא עלינו בעוד מספר שבועות, וזו הזדמנות נהדרת לפתוח את ספר התנ"ך (במהדורת מכון ממר"א, שניתן להעתיק ולצטט ממנה בהיותה freeware) לקרוא, להיזכר ולצטט דברי אלוהים חיים:


דם -
שמות פרק ז 
יז הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר--וְנֶהֶפְכוּ לְדָם.  יח וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.  יט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.  כ וַיַּעֲשׂוּ-כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם.  כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  כב וַיַּעֲשׂוּ-כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.  כג וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וְלֹא-שָׁת לִבּוֹ, גַּם-לָזֹאת.  כד וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר.  כה וַיִּמָּלֵא, שִׁבְעַת יָמִים, אַחֲרֵי הַכּוֹת-יְהוָה, אֶת-הַיְאֹר.

צפרדע  -
שמות פרק ח
א וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן נְטֵה אֶת-יָדְךָ בְּמַטֶּךָ, עַל-הַנְּהָרֹת עַל-הַיְאֹרִים וְעַל-הָאֲגַמִּים; וְהַעַל אֶת-הַצְפַרְדְּעִים, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ב וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ, עַל מֵימֵי מִצְרָיִם; וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס, אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ג וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים, בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת-הַצְפַרְדְּעִים, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ד וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים, מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה, אֶת-הָעָם, וְיִזְבְּחוּ, לַיהוָה.  ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה, הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ, לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ:  רַק בַּיְאֹר, תִּשָּׁאַרְנָה.  ו וַיֹּאמֶר, לְמָחָר; וַיֹּאמֶר, כִּדְבָרְךָ--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי-אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  ז וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים, מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ, וּמֵעֲבָדֶיךָ, וּמֵעַמֶּךָ:  רַק בַּיְאֹר, תִּשָּׁאַרְנָה.  ח וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מֵעִם פַּרְעֹה; וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, עַל-דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר-שָׂם לְפַרְעֹה.  ט וַיַּעַשׂ יְהוָה, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיָּמֻתוּ, הַצְפַרְדְּעִים, מִן-הַבָּתִּים מִן-הַחֲצֵרֹת, וּמִן-הַשָּׂדֹת.  י וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם, חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ, הָאָרֶץ.  יא וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת-לִבּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם:  כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה.

כינים -
שמות פרק ח
 יב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת-מַטְּךָ וְהַךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יג וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַכִּנָּם, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה:  כָּל-עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יד וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי, הַכִּנָּם, בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה.  טו וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

ערוב  -
שמות פרק ח
טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה--הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  יז כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ.  יח וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.  יט וְשַׂמְתִּי פְדֻת, בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה, הָאֹת הַזֶּה.  כ וַיַּעַשׂ יְהוָה, כֵּן, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי הֶעָרֹב.

דבר -
שמות פרק ט 
א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  ב כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ, וְעוֹדְךָ, מַחֲזִיק בָּם.  ג הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן--דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד.  ד וְהִפְלָה יְהוָה--בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל-לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר.  ה וַיָּשֶׂם יְהוָה, מוֹעֵד לֵאמֹר:  מָחָר, יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה--בָּאָרֶץ.  ו וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, מִמָּחֳרָת, וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם; וּמִמִּקְנֵה בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-מֵת אֶחָד.  ז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה--וְהִנֵּה לֹא-מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל, עַד-אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם.

שחין  -
שמות פרק ט 
ח וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם, פִּיחַ כִּבְשָׁן; וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה, לְעֵינֵי פַרְעֹה.  ט וְהָיָה לְאָבָק, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָיָה עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  י וַיִּקְחוּ אֶת-פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה, הַשָּׁמָיְמָה; וַיְהִי, שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת, פֹּרֵחַ, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.  יא וְלֹא-יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים, לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה--מִפְּנֵי הַשְּׁחִין:  כִּי-הָיָה הַשְּׁחִין, בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל-מִצְרָיִם.  יב וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה.  {ס}

ברד -
שמות פרק ט 
 יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  יד כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת, אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת-כָּל-מַגֵּפֹתַי אֶל-לִבְּךָ, וּבַעֲבָדֶיךָ, וּבְעַמֶּךָ--בַּעֲבוּר תֵּדַע, כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל-הָאָרֶץ.  טו כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי, וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת-עַמְּךָ בַּדָּבֶר; וַתִּכָּחֵד, מִן-הָאָרֶץ.  טז וְאוּלָם, בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר, הַרְאֹתְךָ אֶת-כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי, בְּכָל-הָאָרֶץ.  יז עוֹדְךָ, מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי, לְבִלְתִּי, שַׁלְּחָם.  יח הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לְמִן-הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד-עָתָּה.  יט וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ.  כ הַיָּרֵא אֶת-דְּבַר יְהוָה, מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה--הֵנִיס אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, אֶל-הַבָּתִּים.  כא וַאֲשֶׁר לֹא-שָׂם לִבּוֹ, אֶל-דְּבַר יְהוָה--וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה.  {פ}
כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:  עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  כד וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי.  כה וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.  כו רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד.  כז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים.  כח הַעְתִּירוּ, אֶל-יְהוָה, וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.  כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מֹשֶׁה, כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-יְהוָה; הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן, וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע, כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ.  ל וְאַתָּה, וַעֲבָדֶיךָ:  יָדַעְתִּי--כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים.  לא וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה:  כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.  לב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ:  כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה.  לג וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה, אֶת-הָעִיר, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, אֶל-יְהוָה; וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא-נִתַּךְ אָרְצָה.  לד וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת--וַיֹּסֶף לַחֲטֹא; וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ, הוּא וַעֲבָדָיו.  לה וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה.

ארבה
שמות פרק י 
ג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  ד כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  ה וְכִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת-הָאָרֶץ; וְאָכַל אֶת-יֶתֶר הַפְּלֵטָה, הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן-הַבָּרָד, וְאָכַל אֶת-כָּל-הָעֵץ, הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן-הַשָּׂדֶה.  ו וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל-עֲבָדֶיךָ, וּבָתֵּי כָל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ, מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל-הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה.  ז וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  ח וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  י וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  יא לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.   יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה, וְיַעַל, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד.  יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ-קָדִים בָּאָרֶץ, כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלָּיְלָה; הַבֹּקֶר הָיָה--וְרוּחַ הַקָּדִים, נָשָׂא אֶת-הָאַרְבֶּה.  יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח, בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם:  כָּבֵד מְאֹד--לְפָנָיו לֹא-הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה-כֵּן.  טו וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  טז וַיְמַהֵר פַּרְעֹה, לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם--וְלָכֶם.  יז וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם, וְהַעְתִּירוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְיָסֵר, מֵעָלַי, רַק, אֶת-הַמָּוֶת הַזֶּה.  יח וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה; וַיֶּעְתַּר, אֶל-יְהוָה.  יט וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ-יָם, חָזָק מְאֹד, וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה, וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף:  לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד, בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם.  כ וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא שִׁלַּח, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

חושך
שמות פרק י 
כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ.  כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.  כג לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.  כד וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  כו וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.  כז וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם.  כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.  כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ.  {פ}

בכורות 
שמות פרק יא 
ד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.  ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.  ח וְיָרְדוּ כָל-עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ-לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן, אֵצֵא; וַיֵּצֵא מֵעִם-פַּרְעֹה, בָּחֳרִי-אָף.  ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, לֹא-יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה--לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  י וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עָשׂוּ אֶת-כָּל-הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה--לִפְנֵי פַרְעֹה; וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא-שִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
שמות פרק יב 
א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.  ב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.  ג דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה:  וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת.  ד וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה--וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת:  אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה.  ה שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים, תִּקָּחוּ.  ו וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה; וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל--בֵּין הָעַרְבָּיִם.  ז וְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף--עַל, הַבָּתִּים, אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ, בָּהֶם.  ח וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה:  צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.  ט אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם:  כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.  י וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.  יא וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיהוָה.  יב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה.  יג וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  יד וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה:  לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.  טו שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ--אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם:  כִּי כָּל-אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל--מִיּוֹם הָרִאשֹׁן, עַד-יוֹם הַשְּׁבִעִי.  טז וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלָאכָה, לֹא-יֵעָשֶׂה בָהֶם--אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל-נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.  יז וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם--חֻקַּת עוֹלָם.  יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת:  עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ--בָּעָרֶב.  יט שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם:  כִּי כָּל-אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל--בַּגֵּר, וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.  כ כָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ; בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת.
כא וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם--וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.  כב וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ--עַד-בֹּקֶר.  כג וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.  כד וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, לְחָק-לְךָ וּלְבָנֶיךָ, עַד-עוֹלָם.  כה וְהָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לָכֶם--כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר; וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.  כו וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם:  מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם.  כז וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.  כח וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֵּן עָשׂוּ.  כט וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  ל וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם:  כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת.  לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם.  לב גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם-אֹתִי.  לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ:  כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.  לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ, טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם, עַל-שִׁכְמָם.  לה וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.  לו וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם.
לז וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף.  לח וְגַם-עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.  לט וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ:  כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם.  מ וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.  מא וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

למבקשים למצוא בתיאור תנ"כי ממשות היסטורית, נזכיר את האפשרות (התאורטית) של פפירוס איפוור (Ipuwer).

למבקשים להבין את הגיון המכות, נזכיר את הפרשנות של רש"י בפירושו על המקראשמות פרק ח':
"כל מכה ומכה למה זו ולמה זו. בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות כשצרה על עיר, בתחילה מקלקל מעיינותיה, ואחר כך תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו'" (דברי פרשנות נוספים עליהם ממליץ רש"י ניתן למצוא במדרש רבי תנחומא, פרשת וארא סימן יג ואילך ופרשת בא).   
למבקשים לעיין עיון ביקורתי בטקסט, עשר המכות מציעות "בשר", שינעם במיוחד לחובבי ביקורת המקרא (שעל עיסוקה בסיפור יציאת מצרים כולו לא נכביר מילים בפוסט הזה). המעיין בתיאור מכת הדבר שתוצאותיה מסוכמות בתיאור " וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם" (שמות ט', ה') יתקשה שלא להיות מופתע מאוד לאור ההבטחה לקראת מכת הברד כי  "הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לְמִן-הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד-עָתָּה.  יט וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ." (שמות ט', יח').
חוסר התיאום הזה בולט במיוחד, נוכח התיאור העקבי של השפעת הארבה על מה שנותר מפרי-העץ אחרי מכת הברד. והוא בולט שבעתיים כאשר מגלים שמכת בכורות לא תחוס גם על "בְּכוֹר בְּהֵמָה" מצרית (שמות יא, ה).

איך שלא נביט על הרצף התנכ"י הזה של החודשים האחרונים, בהן זכינו לראות דוגמאות מודרניות לנהר הנראה כאילו נמלא בדם ולעמודים של אש, נחיל הארבה הזה מעניק לנו הזדמנות נדירה לחוש מקרוב את יראתו של האדם נוכח הדרך שבה העולם מסביבו איננו מציית עוד להרגלים של תמול-שלשום. לא חייבים להיות דתיים-מאמינים כדי לחוש ביראה הזו, ולהרהר במשמעותה לחיינו אנו, כאן בעת הזו.






יום ראשון, 10 בפברואר 2013

we are all human

Thanks to another blog I've been working on, I was introduced to the art of Samira Said, the great Morrocan-Egyptian artist.


Those of a sharp memory may remember Said from to her participance in the 1980 Eurovision songs contest, the only one in which an African state took place. Morocco joined the Eurovision family for the first (and so far only) time, and some believe that they were only brought in to replace Israel, who declined to participate that year. 

Participation in the Eurovision is not determined by geography, but by memebership in the European Broadcasting Area, as defined by the International Telecommunication Union. A quick glance at the countries that have participated in the Eurovision, or considered to do so, clarifies the difference between geo-political borders and tele-political borders in one way, and clarifies the artificial nature of borders in general, in another, deeper way... As the song states - We are all human. 






יום רביעי, 6 בפברואר 2013

We are not the only ones to look at the sky

Until recently, we knew that only Humans, Birds and Seals use the starry night for navigation. 

A new research teaches that Dung Beatles also share this use of the starry night sky. 

 "Researchers made this discovery after examining the different ways in which the beetles push their balls of dung. Under normal conditions, the insects store their dung balls in a secure location by moving it along a straight path. As the study notes, the beetles were able to replicate this behavior under moonlit nights and on dark nights when only the Milky Way was visible, but struggled to navigate under more overcast conditions. In planetarium tests, they performed equally well under a fully starlit sky and one showing only the Milky Way. When researchers strapped visors to their heads to block out the sky entirely, they were completely disoriented."

Image of the night sky of the Milky Way, our Galaxy, above Paranal observatory, taken by ESO astronomer Yuri Beletsky. The image is Qutoed from Wikipedia under a Creative Commons Attribution 3.0 unprported license.


Don't you think it is a great opportunity to hear Don Mclean's "Starry Starry Night" and wonder what other aspects of star gazing other beings might share with us ? 


יום רביעי, 30 בינואר 2013

כולנו במסדרון


עודי מהרהר על הצפיפות הנוראה בבתי-החולים שלנו ועל הסיבות למצב האומלל הזה בו כולנו נמצאים,
שמעתי ברדיו את "עולה ויורד" של נועם רותם,  והרהרתי נוגות כמה רחוקה המציאות הזו, מהאנשים שמחליטים על גורל כולנו, אבל לעולם לא יחוו את המציאות הזו המתוארת בשיר, המוכרת מדי, המרה מדי...


וזו החווייה של הקרובים. מה מרגישים החולים ? ומה אפשר לומר על המדינה הזו, שכבר יותר מעשר שנים הזקנה עדיין במסדרון ? (למי שלא מכיר, חפשו את הערך "הזקנה מהמסדרון" בקישור הבא)

יום שני, 21 בינואר 2013

יאללה, לכו להצביע !

אין לכם למי להצביע ? מכיר את ההרגשה הזו. בכל רשימה שמתמודדת בבחירות יש מן הרע לא פחות מאשר מן הטוב. אבל לא להצביע, משמעותו לתת לאחרים יותר כוח. אתם באמת מעריכים כל-כך את האזרחים שמסביבכם שאתם מעדיפים שהם יחליטו בשבילכם מי יישב בכנסת ובממשלה ?

הקמפיין הבא צודק. או שתבחרו, או שיבחרו בשבילכם. לא חבל ?



חשוב לדעת, יותר אנשים מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות: כ-86% מהנשאלים. חשוב עוד יותר לדעת - כרבע מהם לא גיבשו דעה סופית.

כן, רבע מהאנשים מסביבכם מחליטים היום או יחליטו מחר למי הם יצביעו.

התמונה שהסקרים מציגים היא תמונת-שווא, שמנסה להסיק על סמך נטיות ופעולות-עבר, אבל זו לא תמונת-האמת. כי 25% מציבור המצביעים הם 30 מנדטים שעוד לא החליטו איפה הם נוחתים. הם יכולים להעניק למפלגה את האפשרות להקים את הקואליציה הבאה, להנהיג אותה, ולעצב את העתיד של המדינה הזו.
אל תתנו לתמונת-השווא שמציירים הסוקרים לבלבל אתכם.
את הבחירה האמיתית נדע רק אחרי שהיא תצוייר על ידי אזרחי העם.
כלומר, על ידי אותם אזרחים שיחליטו להגיע לקלפי ולבחור.
אל תישארו בחוץ. 

יום שלישי, 8 בינואר 2013

מדינה בהצפה


יש גם אנשים שניצלו את ההזדמנות לשיט אבובים בנחל איילון

ישראל לא מוכנה למטר הגשמים הזה, שכמותו לא היה בישראל מאז 1992

כמה שאלות שצפות ועולות להן יחד עם המים - 
האם מדינה צריכה להיות מוכנה לאירוע שכזה, שקורה אחת לעשרים שנה ? 
האם כמות הגשמים הזו אומרת שתמה תקופת היובש הגדולה ? 
ומתי, אוי מתי, כבר ייפסק הגשם הבלתי-פוסק הזה ? 


יום רביעי, 2 בינואר 2013

2012 היתה כאן


שנת 2012 היתה וחלפה לה. עוד שנה שכזאת. היו בשנה הזו כל-כך הרבה רגעים פוליטיים דרמטיים, כמו הבחירות לנשיאות בארה"ב, והבחירות לנשיאות במצרים, שקשה במבט לאחור לשים דגש על אירועים חשובים אחרים. והיו. קשה גם לשים דגש על מגמות, חלקן חשובות יותר, חלקן פחות, וכדאי לזכור את השנה החולפת גם בפריזמה הזו.

אי אפשר היה להתעלם מהצעדים הנעשים בתחום הבריאות בשנה האחרונה. פרס הנובל של 2012 ניתן לחוקר שיניה יאמאנאקה (ٍShinya Yamanaka) על תגליתו כיצד להפוך תאים בוגרים בחזרה לתאי-גזע עובריים (יחד עם ג'ון גורדון (John Gurdon) שגילה 40 שנה קודם לכן שניתן להחליף גלעין של תא-גזע עוברי בגלעין של תא-בוגר ללא השלכות שליליות). התגלית הזו מאוד מקרבת את היום שבו תהיה אפשרות של ממש לייצר לאדם איברים חדשים, על בסיס תאים שהוא ימסור למעבדה או לחדש/לתקן את איבריו. אולי זה לא יהפוך לטיפול מהשורה  בעשור הקרוב, אבל בהחלט אפשר לראות את התממשות הכיוון הזה בעשורים הקרובים, אולי אפילו בימי חייהם של אנשים העומדים כיום בשנות ה-50 לחייהם. ההשלכות על איכות ואורח החיים של קשישים ? לך תדע. כמו שאומרים באנגלית, it is everyony's guess...

לא כל הצעדים שדווחו עליהם היו כל-כך גדולים. אך גם התקדמויות קטנות יכולות להציל חיים. דוגמא לכך היא התובנה שדיסטקסטיה מתבטא בסמסים, וכתוצאה אם מישהו שולח אליך סמסים מוזרים במיוחד, אם זה ברור שלא הכלב שלו שולח את הסמסים, כדאי להפנות אותו לבית חולים לבדיקה כי אולי הוא עבר שבץ.

אבל לא כל המידע שהסתובב סביבנו השנה בישר טובות לבריאותה של האנושות. הולך ומתברר שמערך הניסויים לבדיקת יעילות תרופות, מושפע מאוד מאוד מעמדתן של חברות התרופות, באופן שעלול להביא לכך שתרופות שאינן מועילות
יותר מפלצבו מגיעות למעמד של תרופות-מרשם מקובלות ומוכחות. האם זהו ההסבר העיקרי לכך שתרופות שאושרו בעבר מתגלות בעשור האחרון כלא-מועילות יותר מפלצבו ? או שמא התחזקותו של אפקט הפלצבו היא האחראית למידע השלילי הזה, שמפורש בצורה שאיננה הוגנת כלפי חברות התרופות ? כששומעים על הסלקטיביות של המידע שמתפרסם או שאינו מתפרסם, קל להסיק מסקנות...

ובכל זאת, אל החדשות של אפקט הפלצבו המתחזק משנים עברו, השנה גם שמענו על אישה שבעידן אחר כנראה היתה הופכת להיות קדושה או נביאה. האישה שחזרה מהמוות, פעמיים, אמורה, לכל הפחות, להטריד את כל מי שעוסק בשאלת קביעת המוות. אבל לא רק אותם.

ונמשיך למשהו אחר לגמרי.

מבחינת מהפכת המידע, הדיונים באינטרנט התחילו ללבוש פנים שונות ומעניינות. תחקירים של בלוגרים מביאים לשחרור מידע מאת המערכות עליהם הם כותבים, ויכוחים בסוגיות לוהטות גולשים לפסים של חשיפת מידע אישי, בבחינת אני אראה את שלך מאחר ואתה הראית את שלהם, ובכלל יש תחושה שהבלוגיאדה הופכת יותר ויותר איכותית. סתם 3 דוגמאות -


ואם כבר מדברים על מהפכת המידע, מגמה ברורה של השנה החולפת היא שההתעדכנות דרך הרשתות החברתיות הולכת ותופשת תאוצה (על פי מכון רויטרס לתקשורת באוקספורד, 20% מהמתעדכנים בחדשות בבריטניה עושים זאת דרך הרשתות החברתיות, לעומת 30% שעושים זאת דרך מנועי החיפוש). בקרב צעירים הרשתות החברתיות דומיננטיות באופן משמעותי עוד יותר. המניה של פייסבוק אולי קרטעה השנה, המודל העסקי שלהם אולי עדיין בהרהורים, ואפילו אחותו של המייסדת מגלה להפתעתה שפרטיות זה דבר חשוב, אבל כנראה שהיישום הזה של קהילתיות ברשת לא הולך להעלם או לאבד מחשיבותו בזמן הקרוב.


ונמשיך למשהו אחר לגמרי.


ישראל ידועה כמרכז יזמות הייטק בעל משמעות בינלאומית. נעים לגלות שיזמות זה לא רק הייטק. כנס ההוסטלים הבינלאומי השביעי שנערך בישראל, בו נכחו כ-170 בעלי ומנהלי הוסטלים מרחבי העולם, הדגים היטב עד כמה יזמות יכולה להתבטא בכל תחום. הבט על התעשיה הזו, וחשוב בינך לבינך מהו התחום שבו אתה היית רוצה לעסוק, וכיצד אתה יכול ליישם את רוח היזמות שלהם, בתחום שהוא האלמנט שלך.

וכמובן, איך אפשר לסכם שנה בלי תמונות ?
אי אפשר. YNET הציעו את התמונות "שעשו" את 2012. איכשהוא, כשעוברים על התמונות האלה, קשה שלא להרגיש, שיותר מהכל, 2012 היתה שנה של מעבר.  של בין לבין. 



מאה שערי-הכדורגל של שנת 2012 נותנים הזדמנות נהדרת לכמה רגעים של אסתטיקת-כדורגל מהנה 
ולפני אחרון -
סוף העולם המובטח הגיע וחלף לו. בהנחה שהוא לא קרה בלי ששמנו לב, נצטרך להמשיך ולחכות לפעם הבאה...

ואחרון -
עם כל מבט על השנה שחולפת, אי אפשר שלא לקוות שבשנה הבאה, רבים יותר מאיתנו יוכלו לשיר את השיר הבא בלבם, או על שפתותיהם, כשהם יודעים שהם אכן עשו את העולם הזה למעט טוב יותר, בעצם היותם כאן: