יום רביעי, 30 בינואר 2013

כולנו במסדרון


עודי מהרהר על הצפיפות הנוראה בבתי-החולים שלנו ועל הסיבות למצב האומלל הזה בו כולנו נמצאים,
שמעתי ברדיו את "עולה ויורד" של נועם רותם,  והרהרתי נוגות כמה רחוקה המציאות הזו, מהאנשים שמחליטים על גורל כולנו, אבל לעולם לא יחוו את המציאות הזו המתוארת בשיר, המוכרת מדי, המרה מדי...


וזו החווייה של הקרובים. מה מרגישים החולים ? ומה אפשר לומר על המדינה הזו, שכבר יותר מעשר שנים הזקנה עדיין במסדרון ? (למי שלא מכיר, חפשו את הערך "הזקנה מהמסדרון" בקישור הבא)

יום שני, 21 בינואר 2013

יאללה, לכו להצביע !

אין לכם למי להצביע ? מכיר את ההרגשה הזו. בכל רשימה שמתמודדת בבחירות יש מן הרע לא פחות מאשר מן הטוב. אבל לא להצביע, משמעותו לתת לאחרים יותר כוח. אתם באמת מעריכים כל-כך את האזרחים שמסביבכם שאתם מעדיפים שהם יחליטו בשבילכם מי יישב בכנסת ובממשלה ?

הקמפיין הבא צודק. או שתבחרו, או שיבחרו בשבילכם. לא חבל ?



חשוב לדעת, יותר אנשים מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות: כ-86% מהנשאלים. חשוב עוד יותר לדעת - כרבע מהם לא גיבשו דעה סופית.

כן, רבע מהאנשים מסביבכם מחליטים היום או יחליטו מחר למי הם יצביעו.

התמונה שהסקרים מציגים היא תמונת-שווא, שמנסה להסיק על סמך נטיות ופעולות-עבר, אבל זו לא תמונת-האמת. כי 25% מציבור המצביעים הם 30 מנדטים שעוד לא החליטו איפה הם נוחתים. הם יכולים להעניק למפלגה את האפשרות להקים את הקואליציה הבאה, להנהיג אותה, ולעצב את העתיד של המדינה הזו.
אל תתנו לתמונת-השווא שמציירים הסוקרים לבלבל אתכם.
את הבחירה האמיתית נדע רק אחרי שהיא תצוייר על ידי אזרחי העם.
כלומר, על ידי אותם אזרחים שיחליטו להגיע לקלפי ולבחור.
אל תישארו בחוץ. 

יום שלישי, 8 בינואר 2013

מדינה בהצפה


יש גם אנשים שניצלו את ההזדמנות לשיט אבובים בנחל איילון

ישראל לא מוכנה למטר הגשמים הזה, שכמותו לא היה בישראל מאז 1992

כמה שאלות שצפות ועולות להן יחד עם המים - 
האם מדינה צריכה להיות מוכנה לאירוע שכזה, שקורה אחת לעשרים שנה ? 
האם כמות הגשמים הזו אומרת שתמה תקופת היובש הגדולה ? 
ומתי, אוי מתי, כבר ייפסק הגשם הבלתי-פוסק הזה ? 


יום רביעי, 2 בינואר 2013

2012 היתה כאן


שנת 2012 היתה וחלפה לה. עוד שנה שכזאת. היו בשנה הזו כל-כך הרבה רגעים פוליטיים דרמטיים, כמו הבחירות לנשיאות בארה"ב, והבחירות לנשיאות במצרים, שקשה במבט לאחור לשים דגש על אירועים חשובים אחרים. והיו. קשה גם לשים דגש על מגמות, חלקן חשובות יותר, חלקן פחות, וכדאי לזכור את השנה החולפת גם בפריזמה הזו.

אי אפשר היה להתעלם מהצעדים הנעשים בתחום הבריאות בשנה האחרונה. פרס הנובל של 2012 ניתן לחוקר שיניה יאמאנאקה (ٍShinya Yamanaka) על תגליתו כיצד להפוך תאים בוגרים בחזרה לתאי-גזע עובריים (יחד עם ג'ון גורדון (John Gurdon) שגילה 40 שנה קודם לכן שניתן להחליף גלעין של תא-גזע עוברי בגלעין של תא-בוגר ללא השלכות שליליות). התגלית הזו מאוד מקרבת את היום שבו תהיה אפשרות של ממש לייצר לאדם איברים חדשים, על בסיס תאים שהוא ימסור למעבדה או לחדש/לתקן את איבריו. אולי זה לא יהפוך לטיפול מהשורה  בעשור הקרוב, אבל בהחלט אפשר לראות את התממשות הכיוון הזה בעשורים הקרובים, אולי אפילו בימי חייהם של אנשים העומדים כיום בשנות ה-50 לחייהם. ההשלכות על איכות ואורח החיים של קשישים ? לך תדע. כמו שאומרים באנגלית, it is everyony's guess...

לא כל הצעדים שדווחו עליהם היו כל-כך גדולים. אך גם התקדמויות קטנות יכולות להציל חיים. דוגמא לכך היא התובנה שדיסטקסטיה מתבטא בסמסים, וכתוצאה אם מישהו שולח אליך סמסים מוזרים במיוחד, אם זה ברור שלא הכלב שלו שולח את הסמסים, כדאי להפנות אותו לבית חולים לבדיקה כי אולי הוא עבר שבץ.

אבל לא כל המידע שהסתובב סביבנו השנה בישר טובות לבריאותה של האנושות. הולך ומתברר שמערך הניסויים לבדיקת יעילות תרופות, מושפע מאוד מאוד מעמדתן של חברות התרופות, באופן שעלול להביא לכך שתרופות שאינן מועילות
יותר מפלצבו מגיעות למעמד של תרופות-מרשם מקובלות ומוכחות. האם זהו ההסבר העיקרי לכך שתרופות שאושרו בעבר מתגלות בעשור האחרון כלא-מועילות יותר מפלצבו ? או שמא התחזקותו של אפקט הפלצבו היא האחראית למידע השלילי הזה, שמפורש בצורה שאיננה הוגנת כלפי חברות התרופות ? כששומעים על הסלקטיביות של המידע שמתפרסם או שאינו מתפרסם, קל להסיק מסקנות...

ובכל זאת, אל החדשות של אפקט הפלצבו המתחזק משנים עברו, השנה גם שמענו על אישה שבעידן אחר כנראה היתה הופכת להיות קדושה או נביאה. האישה שחזרה מהמוות, פעמיים, אמורה, לכל הפחות, להטריד את כל מי שעוסק בשאלת קביעת המוות. אבל לא רק אותם.

ונמשיך למשהו אחר לגמרי.

מבחינת מהפכת המידע, הדיונים באינטרנט התחילו ללבוש פנים שונות ומעניינות. תחקירים של בלוגרים מביאים לשחרור מידע מאת המערכות עליהם הם כותבים, ויכוחים בסוגיות לוהטות גולשים לפסים של חשיפת מידע אישי, בבחינת אני אראה את שלך מאחר ואתה הראית את שלהם, ובכלל יש תחושה שהבלוגיאדה הופכת יותר ויותר איכותית. סתם 3 דוגמאות -


ואם כבר מדברים על מהפכת המידע, מגמה ברורה של השנה החולפת היא שההתעדכנות דרך הרשתות החברתיות הולכת ותופשת תאוצה (על פי מכון רויטרס לתקשורת באוקספורד, 20% מהמתעדכנים בחדשות בבריטניה עושים זאת דרך הרשתות החברתיות, לעומת 30% שעושים זאת דרך מנועי החיפוש). בקרב צעירים הרשתות החברתיות דומיננטיות באופן משמעותי עוד יותר. המניה של פייסבוק אולי קרטעה השנה, המודל העסקי שלהם אולי עדיין בהרהורים, ואפילו אחותו של המייסדת מגלה להפתעתה שפרטיות זה דבר חשוב, אבל כנראה שהיישום הזה של קהילתיות ברשת לא הולך להעלם או לאבד מחשיבותו בזמן הקרוב.


ונמשיך למשהו אחר לגמרי.


ישראל ידועה כמרכז יזמות הייטק בעל משמעות בינלאומית. נעים לגלות שיזמות זה לא רק הייטק. כנס ההוסטלים הבינלאומי השביעי שנערך בישראל, בו נכחו כ-170 בעלי ומנהלי הוסטלים מרחבי העולם, הדגים היטב עד כמה יזמות יכולה להתבטא בכל תחום. הבט על התעשיה הזו, וחשוב בינך לבינך מהו התחום שבו אתה היית רוצה לעסוק, וכיצד אתה יכול ליישם את רוח היזמות שלהם, בתחום שהוא האלמנט שלך.

וכמובן, איך אפשר לסכם שנה בלי תמונות ?
אי אפשר. YNET הציעו את התמונות "שעשו" את 2012. איכשהוא, כשעוברים על התמונות האלה, קשה שלא להרגיש, שיותר מהכל, 2012 היתה שנה של מעבר.  של בין לבין. 



מאה שערי-הכדורגל של שנת 2012 נותנים הזדמנות נהדרת לכמה רגעים של אסתטיקת-כדורגל מהנה 
ולפני אחרון -
סוף העולם המובטח הגיע וחלף לו. בהנחה שהוא לא קרה בלי ששמנו לב, נצטרך להמשיך ולחכות לפעם הבאה...

ואחרון -
עם כל מבט על השנה שחולפת, אי אפשר שלא לקוות שבשנה הבאה, רבים יותר מאיתנו יוכלו לשיר את השיר הבא בלבם, או על שפתותיהם, כשהם יודעים שהם אכן עשו את העולם הזה למעט טוב יותר, בעצם היותם כאן: