אני חולה, אז אני שותה תה, לא ?
מצאתי את עצמי מתלבט איזה תה להכין לעצמי. אני חולה. לקח לי כמה ימים להבין את זה, למרות הרמזים העזים שהגוף שלי ניסה לשלוח, בדמות שיעולים קורעים, מכאיבים, שהלכו והפכו גרועים יותר מיום ליום, ובמיוחד עת הגיע הלילה. שיעולים מעומק הלב, או יותר נכון, מעומק הריאות. כאלה שאתה צריך לקחת שאיפה ארוכה עמוקה כזו, לפני, כדי שהשיעול באמת יעשה את שלו. כאלה שמעוררים בחילה לעתים, מרוב שהם באים מעומק הגוף. אבל נדמה לי שכדאי לעצור כאן את התיאורים של השיעולים, לפני שגם אתם תתחילו להשתעל, או להיגעל. אז הבנתי, אתמול. ולפני שהולכים לרופא, כך לימדוני הוריי, מנסים לראות אם המחלה תעבור מעצמה (לא בהוראותיהם, אלא במעשיהם כלפי עצמם. כך הרי מלמדים באמת כל ההורים, לטוב ולרע). ומה עושים בינתיים? תרופות הסבתא הגדולות של מרק עוף ותה חם נקראות לעזרה. וזה לא במקרה שהן נקראות לעזרה. פעם הן כנראה היו כמעט לבדן במערכה. וגם היום, יש הטוענים, למרות כל תרופות השיעול המסתובבות להן , ששום דבר לא באמת עוזר. שפעת היא הרי מחלה שתעבור תוך שבעה ימים עם תרופות ותוך שבוע ימים בלעדיהן. כולנו יודעים את זה, לא ? ומאחר ומרק לא היה ממש