יום שישי, 14 באוגוסט 2015

לקט עלה במרשתת שני לחודש אוגוסט - והפעם, על הדרך בה משפיע המגדר השפתי על המציאות, על שליטה במזג האוויר נוכח ההתחממות העולמית וכיצד בונים ביטחון עצמי.

לפעמים, אולי אפילו לרוב, שיטוטים במרשתת לא מתחילים במקרה... לפני זמן נתקלתי בסופר בצנצנת שבתוכה חייזרים מוזרים. הצצתי בתווית וגיליתי שרשום "פטיסונים בחומץ". התפלאתי מה זה פטיסונים... וחיפשתי... התברר לי ש"זהו ירק יפהפה בצבע צהוב בוהק או ירוק, פחוס ומכוכב, הגדל בדרום הארץ ועשיר בנוגדי חמצון. הטעם של הפטיסון מזכיר את זה של הקישוא, אך הוא עמוק יותר ומרקמו שונה והופך אותו נוח במיוחד למילוי. צורתו המרשימה, בצירוף טעמו, ישדרגו כל מנה שתבחרו לשלב אותו בה. "
קניתי. טעמתי. מתברר שאני לא אוהב פטיסונים.
עוד חסרון של האינטרנט - אי-אפשר לטעום דרכה דברים.
אולי זה רעיון לסטרט-אפ ?

עודני משוטט, הפעם בפייסבוק, והנה נחשפתי לפוסט נפלא של חוסיין דרקשאן (Hossein Derakhshan) , בלוגר איראני שיצא מהכלא וגילה שהאינטרנט השתנתה, ומרכז-כובדה עבר אל הרשתות החברתיות: 
"The rich, diverse, free web that I loved — and spent years in an Iranian jail for — is dying. Why is nobody stopping it?
... web pages outside social media are dying...  Popularity is not wrong in and of itself, but it has its own perils. In a free-market economy, low-quality goods with the wrong prices are doomed to failure. Nobody gets upset when a quiet Brooklyn cafe with bad lattes and rude servers goes out of business. But opinions are not the same as material goods or services. They won’t disappear if they are unpopular or even bad. In fact, history has proven that most big ideas (and many bad ones) have been quite unpopular for a long time, and their marginal status has only strengthened them. Minority views are radicalized when they can’t be expressed and recognized.

Today the Stream is digital media’s dominant form of organizing information. It’s in every social network and mobile application. Since I gained my freedom, everywhere I turn I see the Stream. I guess it won’t be too long before we see news websites organize their entire content based on the same principles. The prominence of the Stream today doesn’t just make vast chunks of the Internet biased against quality?—?it also means a deep betrayal to the diversity that the world wide web had originally envisioned." 
בדומה לדרקשאן, גם אני מאמין שהאינטרנט ממוקדת הרשתות-החברתיות היא בעלת נפש פחותה, ושיש לה חסרונות רבים ויתרונות מועטים, בהשוואה לאינטרנט שאינסוף מוקדים לה. האומנם נוכל לה, לאינטרנט המשועבדת לפייסבוק ? 

עצוב מעט, ניסיתי להתאושש בקריאת פוסט יפה וישן-נושן בבלוג "דגש קל" על תפוחים, בננות, גשרים  והדרך שבה המגדר השפתי משפיע על התפישה של המציאות
איזה שם פרטי הייתם נותנים לאשכולית ? ואיזה שם פרטי הייתם נותנים לתפוז? 
איזה תיאור הייתם נותנים לאשכולית? ואיזה תיאור הייתם נותנים לתפוז? 
האם יש הבדל בהתייחסותנו אליהם בגלל שבשפתנו האחת היא נקבה והאחר הוא זכר?
הטענה היא שכן, וזאת למרות שבעצם מדובר בשני פירות-הדר חסרי מגדר... 

ואם זה לא ניחם אתכם, ואם גם אתם חווים את הקושי שבהתחלת הרכבת הקלה של תל-אביב,  אולי נתנחם בסיפורים על בניית רכבות מהעולם ?

ואולי במקום סיפורים, נקשיב לעצות? בן סטילר עם כמה עצות על נישואין. כן, דווקא בן סטילר. ולא במקרה. כמו שכולנו יודעים, בעידן המודרני נישואים הם אתגר לא פשוט (יש המדברים על 50% גירושין בארצנו הקטנה). בהוליווד, בנישואים בין כוכבים, האתגר קשה בהרבה, כנראה בגלל החשיפה הבלתי-פוסקת. ומה יש לכוכב ההוליוודי לייעץ לנו ? 
"אני חושב שנישואין, כמו כל מערכת יחסים, הופכים להיות באמת מעניינים רק אחרי חמש או שש שנים יחד. אנשים תמיד משתנים, ואתה לא יכול לקחת שום דבר כמובן מאליו. זה מפתה לחשוב שזהו, מעכשיו הכל יישאר כמו שהוא, אבל אותי זה מפחיד. אתם צריכים להתפתח יחד ולהקשיב אחד לשני. האמת היא שהחיים פשוט זורקים עליך המון דברים, והרומנטיקה באה והולכה. גם כריסטין מאוד מצחיקה, וצחוק הוא חלק כל כך חשוב ממערכת יחסים. לפעמים אני נהיה נורא מתוח ועצבני, והיא האדם הקליל מבין שנינו. היא גורמת לי לצחוק ולהבין כמה אני מגוחך".
החיים כאן באמת לא פשוטים. עוד לא התאוששנו מהשבוע הקודם והנה מתחיל גל הסתה חדש סביב בית הכנסת העתיד לההרס...אבל האמת לגביו היא עצובה ופשוטה. הוא באמת צריך להיהרס. 

ממר"י, מכון מחקר העוקב אחרי התקשורת המזרח-תיכונית עדכן לגבי מחלוקת שנפלה בין אינטלקטואלים מצריים סביב הקמפיין ל"חידוש השיח הדתי" שמוביל נשיא מצרים כדרך למאבק בטרור. וגם לימד אותי שנתניהו איננו בודד במערכה. כותבים ערבים טוענים כי התנהלות המערב מול איראן עלולה להחזיר את תסריט גרמניה הנאצית

ולעניינים אחרים (אך לא פחות רציניים)?
ונסיים בהרצאת TED מעניינת ששמעתי השבוע, בה הסביר ד"ר איבן ג'וזף על המיומנות שאנחנו קוראים לה ביטחון עצמי, וכיצד אפשר לבנותה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה