יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

עלה במרשתת - לקט עד 1/10/2015

בעקבות רצף החגים, חל עיכוב מסויים בפרסום הלקט השבועי, שבמקרה הזה הפך לדו-שבועי, במובן של אגד של שבועיים, ולא במובן של פעמיים השבוע, ועם קוראי-הבלוג הנרגשים אך הסבלנים נוכח העיכוב, הסליחה...

נפתח עם כמה סיפורים משוגעים:

קצת חדשות טובות:
נאס"א מאשרת - יש כיום מים זורמים על פני כוכב-הלכת מאדים 
המשמעויות: הן לגבי חיים זרים אפשריים על המאדים (לפחות ברמה הבקטריאלית)
והן לגבי חיים אנושיים אפשריים על המאדים בעתיד - פשוט מהממות...

ובינתיים, סטרטאפ ישראלי הצליח לפתח רצף גנומי מלא של חיטה

עוד חדשות טובות בנוגע לטיפול בתאי גזע עובריים - טיפול נסיוני בבריטניה שב ומראה את האפשרות לעשות שימוש בהם לחידוש ראיה שנפגעה בעקבות ניוון מולקולרי 

ובינתיים בשבדיה.... בזמן ששאר העולם עובד קשה יותר, יש בשבדיה מגמה של המשך הפחתת שבוע העבודה

ואם לא הייתי קורא לעתים את ישראל היום, אולי לא הייתי יודע:

(גם אחרים כותבים על זה, אבל איכשהוא, הניסוח הוא קצת אחר בישראל היום....השוו -

קצת היסטוריה לרגל תקופת החגים שבישראל מביאים עמם את זכר מלחמת יום הכיפורים :טייסת 107 בלטה לטובה בכך שלא ספגה אבדות בנפש במלחמת יום כיפור. נדמה לי שכל מי שמכיר את העובדות יודע שהיה זאת הודות לעבודה יסודית וחשיבה מדוייקת.... אבל עשרות שנים אחרי, יש המנסים להעיר ויכוח איפה שבעצם אין בו צורך...
(באותה כתבה טוענים ש107 היתה היחידה ללא אבידות. זו כמובן בורות. הרי גם 144 הצליחה לשמור על כוחה הלוחם ללא אבידות).

ומהיסטוריה שנויה במחלוקת לנושאים שנויים במחלוקת אחרים -
בלוגר צרפתי טען שהופעתו ההירואית של פאו גאסול ביורובאסקט כנראה נבעה משימוש בחומרים אסורים, בהתחשב בגילו; ממשלת ספרד הודיעה שהתביעה כבר בדרך; גם אם חופש הביטוי לא יגן על המאשים במקרה הזה (כי הרי לא מדובר בסוג של ביקורת שאפשר להפנות כלפי פרטים מסויימים באופן הזה ולחסות בחופש הביטוי והוכחות אין וכנראה לא יהיו לו), העובדות שכן ברורות - הבדיקות בנוגע לחומרים ושיטות ממריצות בתחום הכדורסל בכלל, הן באליפות אירופה לאומות והן ב-BVA - אינן משביעות רצון. כל עוד לא נראה הקשחה של התנהלות הארגונים בנושא, בהחלט אפשר יהיה להניח, למרבה העצב, שבדומה לתחומים אחרים, גם בכדורסל יש בין האתלטים המצויינים כמה שמגיעים להישגים המרשימים תוך שהם נעזרים בטכנולוגיות שאינן עומדות לרשות חבריהם.
עם זאת, הבעיה הכללית פחות רלוונטית, לדעתי, בהקשר של פאו גאסול. אחרי הכל, אנחנו מדברים על שחקן הידוע ביכולת שלו להתעלות במצבים תחרותיים (נזכיר את היותו MVP של סדרת הגמר בליגה הספרדית ב2000/2001, בה הוביל את ברצלונה לניצחון על ריאל מדריד וכיצד בפלייאוף 2009/2010, במשחק מספר 7 בין הלייקרס לסלטיקס, קלע גאסול 19 נקודות והוריד 18 ריבאונדים, ותרם לנצחון הלייקרס) ועל אדם הידוע בעניין העמוק שיש לו ברפואה. גם אם התחרותיות שלו היתה יכולה להוביל אותו להתייעץ במומחים בדרכים הקיימות לשימור היכולת האתלטית בגילו (מהלך טבעי אצל אתלט בגילו, נדמה לי), וגם אם אולי היה עדיף להתייעץ במומחים מסויימים ולא באחרים, הרי שהוא בוודאי מודע להשלכות השליליות האפשריות על הבריאות ועל המוניטין. אחרי לאנס ארמסטרונג, נדמה לי שאי אפשר להגיד על אתלט כלשהוא בביטחון מלא, שפלוני לעולם לא יסתייע בחומרים שכאלה. למדנו שבהקשר זה הכלל הוא never say never או בוריאציה של חז"ל: כבדהו וחשדהו. ובכל זאת, במבט לאחור, נדמה לי שבהקשר של גאסול, בהעדר מידע קונקרטי, אנחנו עדיין במישור שבו הכבוד צריך להיות קונקרטי, וחשדות ותלונות, אם ישנם, צריכים להיות מוכללים.
כלומר - יש לבקר את הארגונים על אוזלת ידם, וראוי להימנע מביטוי חשד כלפי פלוני או לאלמוני.

ומסוגיה מורכבת אחת, לנושא מורכב אחר. בשווייץ נותנים שיעורי חינוך מיני כבר בגן חובה; פורנוגרפיה לגיטימית וחופי
נודיסטים הם מחזה נפוץ בערים ובאגמים. וגם הזנות היא בקונצנזוס. היא הוסדרה בחוק כבר בשנת 1942 ונמצאת תחת פיקוח ממשלתי. מעניין לקרוא על הדרך שבה שווייץ מתמודדת עם נושא הזנות, במיוחד נוכח המצב בישראל

ולסוגיה שאיננה קשורה לחלוטין: אגף התקציבים במשרד האוצר קובע כי פרויקט הרכבת הקלה שיצא לדרכו לפני שבועות ספורים לא יעמוד בדרישות כבר תוך מספר שנים, ולכן יש לבטל ולתכנן הכל מחדש. ynet מדווח ש-
'פורום קבוע בו חברים בכירים במשרדי האוצר, משרד התחבורה ובמשרד הפנים, עסק במספר חלופות וקבע כי הטובה שבהן היא פרויקט רכבת תחתית חדש לגמרי, אשר ידרוש שנים ארוכות של תכנות ואישורים, ועלות של מאות מיליארדים. גורמים מקורבים לנושא: "משמעות העצירה והכנת התוכנית החדשה היא אחת: ביטולו של פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן". ישראל כץ, שר התחבורה, אמר כי "לא אתן לאף אחד לעצור את הרכבת הקלה". '
ומנושאים שנויים במחלוקת, לעצם השאלה הקשה והמורכבת - האם אפשר לסמוך על התקשורת? הבעיה הבסיסית היא פשוטה: אין בתקשורת אין את אותו תהליך של בדיקה חוזרת שיש במדע. אם כבר - להיפך, אחרי שמוצה סיפור גדול, התקשורת לא שבה לעסוק בו, אלא כעבור זמן משמעותי. כתוצאה, ביקורת העמיתים היא מוגבלת יחסית. גרוע מזה, בתקשורת יש נטיה לחזור על טענות לא מבוססות. אולי זה בגלל עצלות, או תמימות, נפילה למניפולציה או כוונה רעה או אולי בגלל הקושי בהתמודדות עם אירועים מורכבים. כך או כך, כל אחד מאיתנו בוודאי נתקל בתחומו שלו בדרך שבה התקשורת שוגה בדיווח. ובכל זאת, רובנו לא מסיקים את המסקנות לגבי האיכות הכוללת של דיווחי התקשורת.

ועם הרהורי-הכפירה האלה בראשנו, מחדשות טובות לחדשות קצת פחות טובות - 
פולקסווגן הסתבכה בהונאה לגבי מידת זיהום האוויר של מכוניות שהיא מייצרת ויש החושבים שזו רק ההתחלה. ממשלת גרמניה כבר חוקרת. ואנחנו ? מה נגיד אם בארזים של הדיוק והמהימנות נפלה שלהבת?

אולי נשאל מה בעצם מנפח את המחירים בישראל?כלכליסט מראה שוב שהמקטע הבעייתי ביותר ביוקר המחיה בישראל הוא רשתות השיווק.ומה עושה הממשלה לגביהן ?

ומכאן לשאלה לא טריוויאלית. מדוע חשוב להיות לא מאושרים?
"אנשים צריכים להשיג מחדש את היכולת לומר 'אני לא מרוצה כי הדבר הזה עושה אותי לא מאושר'.הרגש הזה הוא ההתחלה של כל תנועה חברתית. אי אפשר לתת תשובה סטטיסטית אובייקטיבית לשאלה אתית. "
הטענה, בתמצית היא היכולת שלנו להאבק לתיקון מציאות צריכה להתחיל מהמקום הפנימי הזה, של אי-שביעות רצון, אותו מנסים למנוע התאגידים המודרניים.

ובנושא אחר לגמרי , הממשלה אישרה את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד לשנת 2030."היעדים שנקבעו הם רמת פליטות של 7.7 טון לנפש בשנה (שווה ערך פחמן דו-חמצני), התייעלות אנרגטית של 17% וייצור של 17% מהחשמל באנרגיות מתחדשות. יעדים אלה יוצגו גם בוועידת האקלים הקרובה, שתתקיים בחודש דצמבר בפריז, ובמסגרתה ייחתם הסכם בינלאומי שמעגן לראשונה את המחויבות של כל מדינה להציב יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ולפעול לצמצום הפליטות בפועל."

הבעיה? "נדמה כי כבר עכשיו אפשר לקבוע באופן ודאי שהממשלה לא תיישים את ההחלטה שלה ולא תעמוד ביעדים שהיא הציבה בעצמה. לראיה, בוועידת האקלים בקופנהגן הכריז נשיא המדינה דאז,שמעון פרס, שישראל תפחית עד שנת 2020 את פליטת גזי החממה בכ-20% ביחס לתרחיש עסקיםכרגיל. כשנה אחר כך, בנובמבר 2010, אימצה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה תוכנית להפחתתפליטות גזי חממה במטרה לעמוד ביעד שעליו הצהיר פרס.... המדינה החלה לפעול בשנת 2011, ואפילולא ניצלה את כל התקציב שהוקצב לטובת העניין, כאשר בשנת 2013 במסגרת החלטת הממשלהלקיצוץ בתקציב התוכנית הוקפאה ל-3 שנים. יתרה מכך בעוד שכמות הפליטות עד שנת 2020 היתהאמורה לעמוד על 86.4 מיליון טון, בפועל כבר בשנת 2012 מדינת ישראל הגיע לרמת פליטות אלה והיד עוד נטויה. גם ההחלטה של הממשלה על יעד של ייצור 17% מהחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת כגון שמש, רוח וביו מסה (למשל פסולת אורגאנית ביתית), היא לא יותר ממספר על הנייר. הרי בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה על יעד לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% עד לשנת 2020 עם יעד ביניים של 5% עד שנת 2014. את אותו היעד אשרורו שוב בשנת 2011, ואם אתם שואלים את עצמכם מה המצב בשטח, אז בשנת 2015 אנחנו בקושי מגרדים את רף 2%!!!"

ואם אתם שואלים מיהם גזי חממה ? אז דעו לכם, כי גזי החממה הנפוצים ביותר בכדור הארץ, לפי סדר שכיחות יחסית, הם:
קיטור, פחמן דו-חמצני, מתאן, חמצן דו-חנקני, אוזון ו-CFC (פחמן פלואור וכלור).

ומענייני סביבה מדאיגים לענייני תרבות מדאיגים לא פחות:הכנסות סופרים בארה"ב ירדו מתחת לקו העוני. עצוב לקרוא לכל אדם חושב או כותב או סתם שיש לו לב...

ומתרבות - האם אפשר בלעדיה? הפוליטיקה שעלתה במרשתת בשבועיים האחרונים (הרבה פוליטיקה היתה בשבועיים האלה):
  • אז קראתי על שובם של עריקי דעא"ש ועל הפוטנציאל החיובי שהם מביאים איתם
    "virtually nothing is known about those who quit: the "defectors" who didn't like what they saw,abandoned their comrades and fled the Islamic State. Yet their stories could be key to stopping the flow of foreign fighters, countering the group's propaganda and exposing its lies and hypocrisy. For a short paper, I collected all published stories about people who have left the Islamic State and spoken about their defection. I discovered a total of 58 -- a sizable number but probably only a fraction of those who are disillusioned or ready to leave."

למרבה הצער, הפוליטיקה גם היתה מאוד נוכחת ברשתות החברתיות, גם באלה בהן אני חבר, והשבוע ראיתי, יותר מבעבר, כיצד הדיון ברשתות החברתיות הופך יותר ויותר פשטני בצורהאנטי-מוסלמית. אם עד היום אמירות פשטניות התאפיינו בעיקר בכך שאומריהם היו כאלה הנוטים לחשיבה פשטנית,  השבוע נתקלתי גם באנשים שנוטים לחשיבה מורכבת יותר, עושים את אותו מעשה.
למה כוונתי ?
נתקלתי בשיתוף על הסיפור המזעזע הבא שקרה באפגניסטן ב-קיץ 2014, על אונס ילדה בת 10 בידי מולה, בו נאמר שהיא בסכנת חיים ממשפחתה שלה, שהמולה איננו צפוי לכל עונש וכי הוא עלול להצליח לאלץ את משפחתה לחתן את הילדה איתו.
סיפור מאוד מזעזע לכל הדעות.
אלא מה? הוא לא לגמרי נכון. קרו עוד כמה דברים בסיפור הזה, 3 חודשים
היה אונס מזעזע.
היו קרובי משפחה חשוכים שדיברו על הצורך ברצח להצלת כבוד המשפחה.
האנס אכן הציע לשאת את הילדה.
אבל קרו עוד כמה דברים בהמשך אותו קיץ.
המשפחה הגרעינית הגנה על הילדה ותבעה להעמיד את המולה לדין.
נכון להיום, הילדה איננה בסכנת חיים.
מדוע?
המולה הועמד למשפט. ונידון ל-20 שנות מאסר, באופן חסר-תקדים.
המשפחה לא מרוצה מהעונש הנתפש בעיניה כקל שכן היא רצתה שיוטל עליו עונש מוות.

הייתי היחיד באותו דיון שאחרי שקרא את הסיפור הראשון הלך לבדוק את העובדות לאשורן. כל האחרים קיבלו את הסיפור הנורא על המוסלמים הברברים כמות שהוא, שיתפו, והעירו בקונצנזוס של זעזוע מ'האנשים האלה'. כשהערתי הערה מעדכנת, משתף הסיפור הוסיף את ההערה בסוף הסיפור שלו, בלי לעדכן את רוב הסיפור. התוצאה - דינמיקת אמ;לק 
תמשיך לקיים את הדימוי השגוי לגבי אפגניסטאן ויחסה למולות האונסים ילדות בנות 10.

הבעיה במבט הפשטני הזה שהיא מונעת מאיתנו מלראות עד כמה רבים מתוך בני-האדם 'האלה, האחרים' בעצם דומים לנו. עד כמה יש מקום לדיאלוג משתף בין המתונים והשפויים.

שמחתי למצוא קריאה באינטרנט על החובה של כולנו ללמוד ולהפיץ מבט מורכב יותר של העולם המוסלמי והערבי.
זה בנפשנו.

ומשינוי חברתי-פוליטי שם בחוץ אחד למאבק אחר, כאן בתוכנו -"מסע כזבים מתוזמר" בן 20 שנה: רונית צח מספרת את סיפור הרשימה המלאה של העובדים שהעיזו להתלונן נגד משפחת נתניהו. ויש לי, איכשהוא, תחושת החמצה שהכתבה הזו לא חוברה עם יום הכיפורים. קשה שלא להתרשם שהמכנה המשותף של כל העובדים האומללים האלה היא המעבידה שלהם, שרה נתניהו, שיוצאת מאוד מאוד רע ממקבץ הסיפורים הזה. בפראפרזה על משל העשן והאש, עם כל-כך הרבה עשן, כבר אי אפשר להטיל ספק - על ראשה של רעיית ראש הממשלה בוער הכובע. היא צריכה להתחיל להגיד סליחה, והכתבה היתה יכולה לשמש לה כרשימת-המשימות לביצוע.... כמה חבל שבמקום לקחת אחריות, ולנסות להיות אדם טוב יותר, התגובה הצפויה של אשתו של ביבי מופיעה כבר בכתבה עצמה... ובכל זאת, אומרים שאין רע בלא טוב, ונדמה לי שהכתבה הזו תגביר מאוד את האמפתיה לבנימין נתניהו. על פיה, לא מספיק שהוא צריך להיות ראש-הממשלה של אחת המדינות הקשות ביותר להנהגה בעולם, המסכן נשוי לאישה שמצטיירת כמכשפה בקנה מידה היסטורי. האומנם היתה רעיית ראש-מדינה ששמה יצא לשמצה יותר משרה נתניהו מאז ולריה מסלינה, רעייתו השלישית של קיסר האמפריה הרומאית, קלאודיוס? איש וההשוואות החביבות עליו.

כל הפוליטיקה הזו, השאירה תחושה של צורך עז בנקיון.
אז מרחיצת הנפש נעבור לרחיצה במציאות. מצאתי עצמי שב ונדרש לאחרונה בעקבות האובך לשאלה הקשה והפשוטה: איך לרחוץ את האוטו ?

ועם האוטו נקי, תמיד עולה השאלה איך נשמור אותו נקי עם כל הנסיעות שצריך לעשות ?
שמחתי לשמוע על האפשרות לעשות משלוחים מהשוק עד הבית (היוזמה הזו היא באיזור השרון בו אני מתגורר ... אבל נקווה שהיוזמה הזו תתפשט בכל השווקים, בכל חלקי הארץ... אני זוכר שראיתי בעבר יוזמה דומה לגבי שוק לוינסקי שלא הצלחתי למצוא כעת על גבי האינטרנט, וחבל... כי נראה לי שהשילוב של אינטרנט ושוק הוא שילוב מנצח!

ואחרון - ג'ון אוליבר על מהגרים ופליטים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה