עלה במרשתת: לקט ינואר 2016

לרגע היה נדמה ש2016 רק הגיעה, והנה כבר נגמר החודש הראשון.... דברים רבים, שונים ומשונים עלו במרשתת החודש, ונתחיל עם הקטגוריה של -
דברים מועילים
הופתעתי לגלות שדואר ישראל באמת משתדל לתקן את המצב הנוכחי הנורא.
אפשר יהיה למשוך דואר רשום או חבילה באמצעות הודעת SMS ! האומנם מגיע הקץ (סוף סוף) להודעות המודפסות האדומות-לבנות? 
על פי דואר ישראל, יש לציין את מספר הטלפון הנייד שלך בעת ביצוע ההזמנה באתר הסחר המקוון ואז אפשר לקבל SMS הכולל את פרטי מרכז המסירה, החבילה ואת המיקום על המדף; ההודעה הזו תישלח כאשר פריט הדואר שהזמנת יהיה מוכן לאיסוף מיידי בסניף או בנקודת המסירה הקרובה! 
ואיך מקבלים ? "בשלב מסירת הדואר הרשום או החבילה יתבקש נמען להציג את ההודעה בנייד, ולחתום בחתימה אלקטרונית על גבי צג מיוחד. " 
ימות המשיח ? 
עוד שירות דואר מועיל: משלוח דואר רשום באמצעות המחשב ! 

ומדברים שאולי יועילו לנו מאוד, לדברים שאולי אינו מועילים אך אי אפשר בלעדיהם... כלומר -
פוליטיקה 
ומפוליטיקה כללית, לפוליטיקה ספורטיבית - כלומר, חדשות ספורט בולטות של החודש, עם דגש על פיטורי דיוויד בלאט מהקליבלנד קאבאלירס.
  • אטורה מסינה על פיטורי דיוויד בלאט מקליבלנד:  "אני לא יודע בדיוק איך ולמה כל זה קרה בקליבלנד. הייתי רחוק מההתרחשויות וקשה לבחון את הדברים מבחוץ. אגיד רק דבר אחד - אם אתה משקיע הרבה כסף ורוצה להצליח, כדאי שתלמד מאנשים שעשו זאת לפניך. סן אנטוניו מצליחה כבר 20 שנה ואין סודות, המתכון מאוד ברור - השחקנים משחקים, המאמנים מאמנים וההנהלה מנהלת. אצלנו זה עבד לא רע, בלשון המעטה, אז למה שזה לא יעבוד במקום אחר? בקליבלנד יודעים בדיוק מה השתבש. אני לא רוצה להגיד דברים שאתחרט עליהם, אבל באופן כללי, תמיד טוב ללמוד ממודלים אחרים. יכול להיות שבמקרה הזה לא חשבו על זה מספיק".
  • באתר cleveland.com עשו ניתוח יפה של הראיון שנתן לברון ג'יימס אחרי משחק הנצחון על סן אנטוניו ספרס ואפשר לראות ממנו עד כמה לברון מחבק ותומך במאמן החדש. האם אפשר להסיק מסקנות לגבי היחס למאמן המפוטר ?
  • כמו ברוב הדברים, גם בעניין הזה לתקשורת הספורט הישראלית אין מושג. מספרים שדיוויד בלאט לא החזיק מעמד בגלל שלא ידע להתעמת עם שחקנים. אם היה  לה מושג, במקום לקנות את מה שהתקשורת בארה"ב מספרת מטעם כתבלבי החצר של לברון ג'יימס ושות' היא היתה עושה 1 ועוד 1. מפעילה קצת שכל ישר. האומנם יכול להיות שמאמן שהחזיק עונה וחצי, כולל פלייאוף שבמהלכו ראו אותו משנה תרגילים, ומתעמת עם שופטים ושחקנים, פוטר על ידי GM היסטרי, שהבין שאם הוא לא לוקח אליפות השנה הוא עף, והתחיל לעשות את כל מה שהוא יכול, כדי להפנות את האש ממנו לכיוונים אחרים. קודם גריפין זרק את בלאט. אם קליבלנד לא תיקח אליפות השנה, בקיץ הוא יזרוק את קוין לאב. ובעוד שנה , אם קליבלנד לא תצליח לקחת אליפות גם ב-2017/2018, גם הוא יעוף, רגע לפני שלברון עצמו יעזוב, מר-נפש, לנסות לקחת טבעת אחרונה במקום אחר.
קצת התלהטנו, אז אולי נירגע קצת בקריאה ומחשבה על בישול ואוכל
ומהבטן אל הראש. היו כמה חדשות מדע וטכנולוגיה מעניינות החודש:
ומהמדע והטכנולוגיה אל מה שיוצר אותם: דברים מעניינים שעלו במרשתת  בתחום החינוך: 
ומחינוך אל הטבע
ומהטבע אל האדם: בריאות
עם כל-כך הרבה קישורים מסעירים בתחום הבריאות, כדאי שננוח קצת ונתבדר.

בידור, תרבות ואמנות 
החלק החדש בסאגת מלחמת הכוכבים יצא לאור בחודש הקודם, וזו הזדמנות נהדרת לעסוק בהולדת ופיתוח רעיון  חרב הלייזר (הlight saber) 



כרגיל בלקט, לגמרי במקרה, עודני מחפש משהו אחר, נתקלתי בפתגמים ההולנדיים של ברויגל האב,  ציור אותו לא הכרתי, ומאוד אהבתי
הציור 'הפתגמים ההולנדיים' של הצייר פיטר ברויגל האב
הפתגמים ההולנדיים של ברויגל. שווה להגדיל כדי לראות את הפרטים. עבודה זו ברשות הכלל 

עודי מנטר את הרשת בחיפוש חומרים עבור 'עלה במרשתת' והנה נתקלתי במידעון של האקדמיה ללשון: על פיקוח וניטור. שווה מבט.

ולפני סיום פרק התרבות והאמנות, אולי כדאי שתציצו ב-10 דברים שהספריה הלאומית עשתה בשנת 2015. פרט מידע  מעניין לדוגמא מהקומוניקט הזה: "הושלם המאגר הדיגיטלי של כתבי העת המחקריים בעברית".  56 כתבי עת ישראליים הועלו לרשת ועומדים לרשות הקהל הרחב בגישה ישירה מהבית בחינם במסגרת פרויקט משותף של הספרייה הלאומית, ספריית אוניברסיטת חיפה ומאגר JSTOR. זהו המאגר הראשון מתוך אוסף מאגרי המידע האקדמיים וכתבי העת האלקטרוניים בספרייה הלאומית המונגש למשתמשים מחוץ לבניין הספרייה. זה הקישור אליו.
(והוא לא מאגר המידע המעניין היחיד שמוזכר שם: בין היתר מוזכרים גם עיתונות יהודית היסטורית; רשת הארכיונים הישראליים; אוסף מפות ירושלים). 

ובחזרה מענייני הרוח אל ענייני הגוף. כלומר, מה שבקפיטליזם קוראים לו הגוף: 
כלכלה
ומענייני חברה הקרויים 'כלכלה' לענייני חברה ממש: 
"אני לא כאן כדי לטעון כי עולם הזנות הוא טוב אלא על הרע במיעוטו.. אני חושבת שהתפיסה הזו של תודעה כוזבת, יש בה משהו בעייתי. לפעמים כדאי להקשיב לנשים ולא לטפוח להן על הראש בפטרנליזם... אני לא חושבת שזה יעזור לנשים (לסגור את המקום - ג"ג) כי שם הן שולטות בתנאים. יש כאן פתח עצום לחיזוק תנאי המנצלים ונראה גידול בזנות הרחוב... אם היינו נותנים לנשים להמשיך לעסוק בזנות בבית שלהן, ובתיקים שברור שמדובר בנשים שחולקות דירה, זו האפשרות המיטבית". 
לבנקרון הוסיפה נקודה חשובה נוספת שהיה כדאי שישימו לב אליה במשטרה שלנו: על יחס השוטרים המבצעים מעצרים לנשים העובדות בזנות. המסקנה שלה: לא כל שוטר צריך לעסוק בנושא. 

  • וממאבק אחד של נשים עובדות למאבק אחר של נשים עובדות: אחרי שנים של חוזים דרקוניים, שכר מעליב וקבוצות שטענו להיותן עובדות קבלן, מתחילות המעודדות בארה"ב ליהנות מהכרה חוקית כעובדות של ממש. חוק מדינה שנכנס לתוקף החודש מחייב קבוצות ספורט מקצועניות להעניק למעודדות זכויות עובד בסיסיות כשכר מינימום וימי מחלה. במדינת ניו יורק עובדים על חוק דומה. "למרות חוקי העבודה כאן, היינו צריכים להעביר חוק מיוחד. זה לא ייאמן, נכון?", אמרה לורנה גונסאלס, מעודדת לשעבר וחברת האסיפה הלאומית בקליפורניה."קשה לשים ערך בדולרים על שלל הפעילויות שמעודדות עושות, ומנגד ההזדמנות נדירה, ייחודית ואדירה", מסבירה מליסה, ממגישות התביעה נגד בפאלו. להכיר בהן כעובדות בעלות זכויות זו התחלה. "על זה נלחמתי", מצהירה תיבודו, "זה לא היה מיליוני דולרים, לא אמרתי שאנחנו ראויות למה שהשחקנים מקבלים. העניין היה שכר הוגן, ואין לי שום חרטות". 

  • האומנם היקף העיסוק של התקשורת בנושא קובע את חשיבותו? ראיתי מעט מאוד כתבות החודש שעסקו בדרך שבה האוצר עובד על כולנו בניהול התקציב שלנו או בדרך שבה נשים המתפרנסות מזנות נאבקות על סגירת מקור לחמן. אבל עשרות כתבות (אני לא מגזים) עסקו בפרשיית הגביר העשיר (לשעבר) שסולק מהמסעדה. הגביר ומשפחתו הלכו לסעוד במסעדת עילית. ועל פי התקשורת "סועדים שהיו במקום בזמן התקרית מסרו לנו כי הם הבחינו באווירה כללית לא טובה בשולחן של" (השם צונזר מטעמי רחמים) ", שאף החזיר מנות למטבח לאחר שלא היה מרוצה מהן. בין היתר, מתארים הנוכחים במקום כי המלצריות ששירתו את השולחן זכו ליחס משפיל, כשאחת מהן אף בכתה לאור היחס שקיבלה מהשולחן המדובר. בתגובה להחזרת המנות וליחס ממנו סבלו אנשי השירות, יצא השף " (השם צונזר מטעמי רחמים) "מהמטבח לחלל המסעדה וביקש מהנוכחים לעזוב את המקום." הפרשיה החלה בעקבות סטטוס ששף המסעדה פרסם והספיק להתחרט עליו, כשהבין את התהודה התקשורתית. שעה אחרי שעזב את המסעדה, עם או בלי קשר לסטטוס האמור, התקשר הגביר והתנצל. כרגע זה נראה שחלק מהשיימינג הציבורי פונה נגד המסעדה (עם או בלי תיזמור של אנשי יח"צ וחברים של הגביר).  מה אני אגיד לכם? שיימינג זה דבר נורא. חרב פיפיות. האם זה הוגן? ובכלל, האם היחס שניתן לגביר הוא הוגן? לא נראה לכם שהיה אפשר להסתפק בגירוש מהמסעדה?  מהצד השני, למה לגרום למלצרית לבכות ? אז אולי זה דווקא טוב שהעניין הזה זכה לכזו תהודה? אולי זו הדרך שבה עשירי-הארץ ילמדו לנהוג בנימוס בשאר העשירונים? אם לא מתוך אנושיות, אז מתוך יראת השיימינג ? ואולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה ? איך תכריע בין שף לבין גביר ? שניהם עם אגו מכאן ועד הקוטב הדרומי.... אז מחפשים עוד מידע...הארץ מביא משהו שהוא דמוי ראיון ממנו יוצא הגביר לא רע (רוב התקשורת עושה זאת. האם מטעמי תחקיר או מטעמי חשש משובו של הגביר?)מצד שני, השף יוצא לא רע מראיונות עבר. פרשן ספורט היה אומר: נראה לי שהגביר מוביל בקרב על תודעת ההמון, אבל נשאר עוד זמן משחק, ומחכים לאפשרות של חילוף. נראה שעדות מלאה של מלצר או מלצרית או סועד/ת שהיו שם, יוכלו להכריע בנוק-אאוט. 
ונמשיך לנושא חשוב, אולי, מעט יותר מהפריט האחרון: נושאי תחבורה ובטיחות: 

  • נתקלתי במאמר מעניין העוסק ב-3 מיתוסים על התרסקויות מטוסים:  על פי ממשלת ארה"ב, 95.7 מהנוסעים במטוס המעורב בתאונה אווירית יוצאים ממנה בחיים. במקרי חירום, מצאו מומחים, רוב האנשים קופאים עד שהם שומעים מה עליהם לעשות. כ-30% מהאנשים שמתו בתאונות מטוסים היו יכולים לשרוד אם רק היו יודעים מה לעשות ופעלו בהתאם. יש כאן גם טיפים להישרדות, שלא יזיק להכיר: עדיף לשבת במרחק של עד 5 שורות מהיציאה; החליטו מראש לאחר שהקשבתם להוראות  הבטיחות, לאיזה פתח יציאה תנסו להגיע (ותכננו גם תוכנית גיבוי, כלומר פתח אחר, אם יש); והיו קשובים לנעשה סביבכם בזמן ההמראה והנחיתה (3 הדקות הראשונות של הטיסה ו-8 הדקות האחרונות של הטיסה - אלו  הזמנים בהן קורים 80% מהאסונות). ונסיים בנימה אופטימית: הסיכוי למות בטיסה הבאה הוא 1 ל-60 מיליון.... כלומר, יש לך סיכוי מעולה לטוס במשך 160000 השנים הבאות בלי להיות חלק בתאונת מטוס...
  • לא רק במטוסים יכול להיווצר מצב חירום המחייב דרך הימלטות. גם במנהרות תת-קרקעיות. ובעניין הזה יש בשורות רעות -  מנהרות קישור והימלטות בפרוייקט מנהרת הרכבת לירושלים אינן עומדות בלחצי המים. מדובר בתקלה שהיתה ידועה מראש: הקבלנים המבצעים התריעו עוד בשלב התכנון הראשוני שהרצפות המתוכננות דקות מדי ולא יעמדו בלחצים ההידרוסטטיים. הם הציעו רצפות בעובי מטר. מתכנני הממשלה והרכבת חשבו שיש כאן ניסיון לניפוח הוצאות והתעקשו על רצפות דקות בעובי 20 ס"מ. במנהרה אחת התבקעה הרצפה. גם הממשלה מסכימה שצריך לתקן עוד כמה מנהרות. על פי הקבלנים התגלו סדקים בעוד 14 מנהרות. השאלה המיידית: מה לגבי  כל 46 המנהרות? השאלה העתידית: כמה כשלים תכנוניים אחרים מסתתרים בפרוייקט הזה, בגלל שמישהו חשב שבפרוייקט שאמור לעמוד לדורות עדיף לחסוך כמה גרושים מאשר ללכת על בטוח? מה תגיד ועדת החקירה ? 
ועם הרבה מודעות לבטיחות, האם יש דרך טובה יותר לסיים את הלקט הזה, מאשר בטיול מרהיב עין על גבי גשר הזכוכית הגבוה והארוך בעולם?
נדמה לי, שיותר משהכתבה הזו מלמדת על מבנה כזו או אחר היא מלמדת על העברת הפוקוס מהעולם 'המערבי' אל מקומות אחרים.
איפה רואים בשנים האחרונות את הבניה שחותרת לחצות את הגבולות ? בדרום מזרח אסיה ובאיזור המפרץ הפרסי. ולא במקרה.
אבל פריצת הדרך האמיתית היא לא התחרות הפוליטית ארכיטקטונית 'למי יש יותר גדול' שמתנהלת במפרץ הפרסי , אלא הארכיטקטורה החדשה והשונה שסין מציעה לעולם.
אל נוכח עינינו נפרש עולם חדש ואמיץ:


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

150 שנה להולדתו של יוסף מרקו ברוך

סיום