יום שבת, 7 במאי 2016

סופו של יום חדש ?

זו היתה הבטחה מעניינת לדרך חדש, נגד הרוח,  ולמרבה הצער, היא לא הצליחה.
העיתון הבריטי "יום חדש", פרוייקט מעניין של עיתונות ישנה שהתיימרה להתמודד בעידן של טכנולוגיה חדשה,
הודיע על סוף דרכו.
כמו גן, עצוב לא פחות לראות מיזם סגור.
אבל נדמה שיש מיזמים שעליהם אפשר לחשוב שהם היו, מלכתחילה, בדרך הפחות בטוחה להצלחה. הכשלון, אפשר אולי לומר, היה טבוע מראש במאפייני המיזם. האומנם אפשר לעסוק בנושא כמו חדשות, בלי להתייחס לאופי אותו לבש התחום בעידן הזה, בגלל הטכנולוגיות לקבלת מידע אישי? נדמה שכלל אצבע אפשרי בעניין הזה להערכת סיכויים הוא שמיזם שמדבר על משהו "חדש" יתבסס על טכנולוגיה "חדשה".

יכול להיות שעוד יבוא היום שבו עיתונים על נייר יחזרו. אבל סביר להניח שזה יהיה נייר אלקטרוני. היו זמנים שבהם נדמה היה שהעידן של נייר אלקטרוני דק באמת כבר כאן (יותר מפעם אחת). לעתים זה נראה כאילו זה תלוי יותר בסוללות מאשר בנייר האלקטרוני עצמו ולכן זה כנראה עוד ייקח קצת זמן. אבל ברור לכולנו שהטכנולוגיה בדרך לשם.

היום החדש הזה אולי מאחורינו, אבל ימים אחרים לפנינו. לפני סיום - עם כל הכבוד לחוכמה שלאחר מעשה שהבעתי כאן, הכבוד האמיתי מגיע ליזמים שניסו. על כל יזם שמצליח יש רבים שנכשלים, והחשוב באמת - לקום ולהמשיך ללכת.



יום חמישי, 5 במאי 2016

איך זוכרים שואה ואת השואה בעולם

יום הזכרון לשואה ולגבורה הוא הזדמנות חשובה לזכור שהשמדת-עם היא משהו שלא קרה רק ליהודים. זו הזדמנות להתבונן בדרך בה עם אחר זוכר את השואה שלו. כך נראה טקס הזכרון הממלכתי לזכר הג'נוסייד ברואנדה, 20 שנה לאחר מכן:
(לרגישים/רגישות - בחלקו האחרון של הסרט, בערך אחרי 2:40, יש תמונות קשות;   למי שבאמת מתעניין לראות איך אחרים זוכרים את ההיסטוריה שלהם, יש תיעוד של הטקסים המלאים בסרטונים המומלצים ליד הסרטון הזה)

היום הזה הוא גם הזדמנות חשובה להתבונן בדרך בה נזכרת השואה 'שלנו' בעולם. כך נראה טקס זכרון לשואה 'שלנו' בצרפת:


וכך זה נראה כשמישהו מנסה לעשות מבט גלובלי על הדרך בה מתנהלים טקסי יום השואה  הבינלאומי במספר מדינות ברחבי העולם (הסרט משנת 2012):


לפעמים, המבט על האחר, הוא הדרך הטובה ביותר לראות ולהבין את עצמך.