חם החודש....
חם החודש. וחום זו הזדמנות נהדרת לדבר על התחממות כדור הארץ. אז חיפשתי ושוב נתקלתי במאמר מ-2012 בנוגע להתחממות האקלים בהארץ שמביא בתוכו, עם כל נבואות-הזעם על האנושות המשמידה את עצמה, את כל אותן סתירות שאי אפשר ולא נכון להתעלם מהן. למהכוונתי ? אחד הדברים הכי משעשעים בנוגע לתפישות של ההתחממות הגלובלית הוא הקונצנזוס בקהילת חוקרי האקלים על כך "שהאנושות תרמה להתחממות כדור הארץ מאז שהחלה המהפכה התעשייתית".
למה זה משעשע ? תשאלו אולי. ואני אשיב: זה פשוט מאוד. אותם אנשים מודים ש:"...אנו רואים היום תהליכים שאנו לא יכולים להסביר... קרחוני גרינלנד, מערב אנטרקטיקה ושטחי הקרח הארקטי, נמסים היום בקצב מואץ".
מדובר בתהליכים שהחוקרים אינם מסוגלים להבין "כשהם משתמשים במודלים הקיימים". הם מסבירים את זה באומרם "זה מפחיד, כי אם אנו לא מבינים מה קורה. אז איך אנו יכולים לתת תחזיות בעלות ערך לעתיד?"
אני דווקא חושב שזה משעשע. המודלים שלכם לא עובדים, ובכל זאת אתם מניחים שהאנושות תרמה להתחממות כדור הארץ, ואפילו לא מוכנים לשקול באופן אובייקטיבי את האפשרות שכדור הארץ מתחמם עם ובלי האנושות, בתהליכים אקלימיים ארוכי-טווח שאנחנו רק מתחילים ללמוד אודותם.
אתם חושבים שאני טועה ? איך תוכיחו את זה ? אין לכם עוד כדור-הארץ לבדוק איך הוא מתחמם בלי כל הפעילות האנושית, נכון ? כל הנתונים שלכם בעצם מסתמכים על מצב קיים, שכאמור, המודלים שלכם לא מצליחים להסבירו. אם נתאר את זה במילות תומכי תאוריית ההשפעה האנושית:
המאמר מסביר שהחוקרים נתקלים בקושי רב במידול עננים (מרכיבים די מהותיים במערכת האקלימית, לא ?) מאחר ו-"גודל הטיפות הקטנות בעננים הוא בסביבות עשרה מיקרומטר, אך המודלים הקיימים של האקלים יכולים למדל רק בקנה מידה של עד 100 קילומטר".
הפער הזה, מביא לקושי גדול בתשובה ל"אחת השאלות המרכזיות ביותר בחקר התחממות האקלים: עד כמה תשפיע תוספת ידועה של גזי חממה שנפלטו לאטמוספרה על עליית טמפרטורות כדור הארץ?"
חוקרי האקלים מניחים שעליית כמות גזי החממה באטמוספרה ב-150 השנים האחרונות היא הגורם שיוצר את עליית הטמפרטורה באותה התקופה, "וגוזרים מנתונים אלה על הצפוי לנו בשנים הבאות. אבל בכך לא די: עליהם להביא בחשבון, בין היתר, את השפעת זיהום האוויר החלקיקי על העננים ועל הבוהק שלהם. הזיהום החלקיקי יכול לגרום להיווצרות מספר רב יותר של טיפות קטנות בעננים, כך ששטח הפנים של העננים גדל ומפזר יותר אור שמש לחלל.... ההשפעות האלה עשויות לתרום לקירור האקלים במידה מסוימת, ולכן יש להתייחס אליהן בכל מודל של התחממות גלובלית. אבל כדי לאמוד את ההשפעות הללו, צריך למדל את העננים ואת האופן שהם מושפעים מזיהום האוויר."
וכאן מודים גם העוסקים בתחום שהם "מוותרים על רזולוציה ומסתפקים בקירובים" וכך "תמיד יש הנחות שאינן מבוססות די הצורך" וכתוצאה מהן "אנו עלולים להגיע למצב שהמודל יותר מטעה מאשר מועיל".
פרופ' דני רוזנפלד מומחה אקלים מהאוניברסיטה העברית מודה: "אינני בטוח שלא הגענו לשם...לעתים קרובות אנחנו לא יודעים אילו מתחזיות המודל נכונות ואילו אינן אמינות במידה כזו, שהסקת מסקנות על בסיסן יכולה להיות חסרת אחריות ומטעה. חלק גדול מהאנשים שמשתמשים בחיזוי המודלים האקלימיים לא מודעים למידת אי-הוודאות ולמגבלות שלהם".
עם זאת, הוא מתעקש "שהקהילה המדעית דווקא מכירה בבעייתיות של ההנחות היותר רעועות שמוכנסות למודלי האקלים, ובהשלכות שלהן על התחזיות המופקות... 'מדענים מתמודדים עם ההנחות הבעייתיות הללו באמצעות מחקר פעיל בבעיות היסודיות ובעבודה לשיפור המודלים של האקלים, על ידי הסרת הנחות לא מציאותיות והחלפתן בידע מתקדם' " ואף מתמיד בטענה "היום אין ספק בכך שפליטת גזי החממה גורמת להתחממות. השאלה הגדולה היא בכמה, ועל זה אין לנו יכולת לענות בדרגת הדיוק והוודאות הדרושים".
קוראים לזה זיהוי של קשר בין משתנים, והחלטה שהקשר הוא סיבה ומסובב. אם אני לא הייתי מגיע למודלים שעובדים, הייתי נזהר מתביעות מהכלכלה העולמית לעשות שינויים יסודיים שישפיעו על רווחתם של מיליארדים.
מה שכנראה מוסכם על כולנו, הוא ש"האנושות יודעת לעשות דברים כשהיא צריכה, אבל עד שהחרב לא תונח על צווארנו לא נעשה את זה". עכשיו השאלה היא רק מהו מקור החרב.
אז מה אתה רוצה בעצם ? תשאלו.
והתשובה היא פשוטה:
האם יש טכנולוגיות כאלה ? בוודאי. קוראים לזה Climate engineering או geoengineering. אפשר היה לצפות שחוקרים רציניים שמבינים את חוסר-התוחלת בגיוס האנושות לעצור את הקידמה בשם שימור הכוכב (מגמה שאנחנו נכשלים בה בכל מיני היבטים של זיהום-הסביבה, גם כשהסיבתיות מוכחת היטב), יתמקדו בדרך לתקן את הבעיות, בלי קשר לסיבות שלהן.
בין האמצעים העיקריים בולטים שניים:
למה זה משעשע ? תשאלו אולי. ואני אשיב: זה פשוט מאוד. אותם אנשים מודים ש:"...אנו רואים היום תהליכים שאנו לא יכולים להסביר... קרחוני גרינלנד, מערב אנטרקטיקה ושטחי הקרח הארקטי, נמסים היום בקצב מואץ".
מדובר בתהליכים שהחוקרים אינם מסוגלים להבין "כשהם משתמשים במודלים הקיימים". הם מסבירים את זה באומרם "זה מפחיד, כי אם אנו לא מבינים מה קורה. אז איך אנו יכולים לתת תחזיות בעלות ערך לעתיד?"
אני דווקא חושב שזה משעשע. המודלים שלכם לא עובדים, ובכל זאת אתם מניחים שהאנושות תרמה להתחממות כדור הארץ, ואפילו לא מוכנים לשקול באופן אובייקטיבי את האפשרות שכדור הארץ מתחמם עם ובלי האנושות, בתהליכים אקלימיים ארוכי-טווח שאנחנו רק מתחילים ללמוד אודותם.
אתם חושבים שאני טועה ? איך תוכיחו את זה ? אין לכם עוד כדור-הארץ לבדוק איך הוא מתחמם בלי כל הפעילות האנושית, נכון ? כל הנתונים שלכם בעצם מסתמכים על מצב קיים, שכאמור, המודלים שלכם לא מצליחים להסבירו. אם נתאר את זה במילות תומכי תאוריית ההשפעה האנושית:
"יכולתם של המדענים למדל את האקלים, על מורכבותו והכאוטיות שלו, היא בסופו של דבר מוגבלת למדי. ....מדענים אינם יודעים כיצד כל הגורמים האקלימיים השונים משפיעים זה על זה, ומספר הפרמטרים הרלוונטיים הוא בלתי נתפש."עדיין חושבים שאני מקשקש ?
המאמר מסביר שהחוקרים נתקלים בקושי רב במידול עננים (מרכיבים די מהותיים במערכת האקלימית, לא ?) מאחר ו-"גודל הטיפות הקטנות בעננים הוא בסביבות עשרה מיקרומטר, אך המודלים הקיימים של האקלים יכולים למדל רק בקנה מידה של עד 100 קילומטר".
הפער הזה, מביא לקושי גדול בתשובה ל"אחת השאלות המרכזיות ביותר בחקר התחממות האקלים: עד כמה תשפיע תוספת ידועה של גזי חממה שנפלטו לאטמוספרה על עליית טמפרטורות כדור הארץ?"
חוקרי האקלים מניחים שעליית כמות גזי החממה באטמוספרה ב-150 השנים האחרונות היא הגורם שיוצר את עליית הטמפרטורה באותה התקופה, "וגוזרים מנתונים אלה על הצפוי לנו בשנים הבאות. אבל בכך לא די: עליהם להביא בחשבון, בין היתר, את השפעת זיהום האוויר החלקיקי על העננים ועל הבוהק שלהם. הזיהום החלקיקי יכול לגרום להיווצרות מספר רב יותר של טיפות קטנות בעננים, כך ששטח הפנים של העננים גדל ומפזר יותר אור שמש לחלל.... ההשפעות האלה עשויות לתרום לקירור האקלים במידה מסוימת, ולכן יש להתייחס אליהן בכל מודל של התחממות גלובלית. אבל כדי לאמוד את ההשפעות הללו, צריך למדל את העננים ואת האופן שהם מושפעים מזיהום האוויר."
וכאן מודים גם העוסקים בתחום שהם "מוותרים על רזולוציה ומסתפקים בקירובים" וכך "תמיד יש הנחות שאינן מבוססות די הצורך" וכתוצאה מהן "אנו עלולים להגיע למצב שהמודל יותר מטעה מאשר מועיל".
פרופ' דני רוזנפלד מומחה אקלים מהאוניברסיטה העברית מודה: "אינני בטוח שלא הגענו לשם...לעתים קרובות אנחנו לא יודעים אילו מתחזיות המודל נכונות ואילו אינן אמינות במידה כזו, שהסקת מסקנות על בסיסן יכולה להיות חסרת אחריות ומטעה. חלק גדול מהאנשים שמשתמשים בחיזוי המודלים האקלימיים לא מודעים למידת אי-הוודאות ולמגבלות שלהם".
עם זאת, הוא מתעקש "שהקהילה המדעית דווקא מכירה בבעייתיות של ההנחות היותר רעועות שמוכנסות למודלי האקלים, ובהשלכות שלהן על התחזיות המופקות... 'מדענים מתמודדים עם ההנחות הבעייתיות הללו באמצעות מחקר פעיל בבעיות היסודיות ובעבודה לשיפור המודלים של האקלים, על ידי הסרת הנחות לא מציאותיות והחלפתן בידע מתקדם' " ואף מתמיד בטענה "היום אין ספק בכך שפליטת גזי החממה גורמת להתחממות. השאלה הגדולה היא בכמה, ועל זה אין לנו יכולת לענות בדרגת הדיוק והוודאות הדרושים".
קוראים לזה זיהוי של קשר בין משתנים, והחלטה שהקשר הוא סיבה ומסובב. אם אני לא הייתי מגיע למודלים שעובדים, הייתי נזהר מתביעות מהכלכלה העולמית לעשות שינויים יסודיים שישפיעו על רווחתם של מיליארדים.
מה שכנראה מוסכם על כולנו, הוא ש"האנושות יודעת לעשות דברים כשהיא צריכה, אבל עד שהחרב לא תונח על צווארנו לא נעשה את זה". עכשיו השאלה היא רק מהו מקור החרב.
אז מה אתה רוצה בעצם ? תשאלו.
והתשובה היא פשוטה:
- אנחנו מסכימים שהכוכב עליו אנחנו חיים מתחממים. אבל עם כל הכבוד לחוקרים המעורבים, אנחנו לא בטוחים למה. בואו נפסיק להניח שאנחנו מבינים למה הכוכב מתחמם. אני לא אומר שלא צריך לחקור את זה. אבל לדעתי זה לא אמור להיות הדגש.
- הולך ומתברר שקצב ההתחממות עולה על קצב ההתקדמות המדעית שמאפשרת לנו להבין לגמרי את התהליך של ההתחממות. לכן הדגש צריך להיות במקום אחר לגמרי: מידול ההשפעות על האנושות כתוצאה מההתחממות, וקבלת החלטות על מה שצריך לעשות, כדי להגן על האנושות. ממילא, אם נפתח טכנולוגיות שיאפשרו לנו להתמודד עם ההתחממות בדרך שאיננה מגבילה תהליכים כלכליים, נוכל ליצור קונצנזוס מלא שאיש לא יתנגד אליו.
האם יש טכנולוגיות כאלה ? בוודאי. קוראים לזה Climate engineering או geoengineering. אפשר היה לצפות שחוקרים רציניים שמבינים את חוסר-התוחלת בגיוס האנושות לעצור את הקידמה בשם שימור הכוכב (מגמה שאנחנו נכשלים בה בכל מיני היבטים של זיהום-הסביבה, גם כשהסיבתיות מוכחת היטב), יתמקדו בדרך לתקן את הבעיות, בלי קשר לסיבות שלהן.
בין האמצעים העיקריים בולטים שניים:
זה כמובן לא יהיה פשוט. אפשר לשמוע בהרצאה הבאה עד כמה זה מסובך:
אבל במקום לגרור את הרגליים בדיונים על הגורמים ובעיסוק במניעה או עצירה של תהליך, שהקונצנזוס הנדרש למימוש אפקטיבי שלה לא יושג בעשורים הקרובים, עדיף לדלג לשלב הבא: ייצור פתרונות אפקטיביים של Geo-Engeineering. ויפה שעה אחת קודם. כי ממש נהיה חם פה.
אזהרה למגיבים:
מאחר וgeoengineering היא גם, למרבה הצער, מילת מפתח בקרב קבוצות מאמינים בשטויות, מגיבים שיטענו עובדות מפוקפקות שלא יעוגנו בקישורים ממקורות אמינים יימחקו ללא היסוס. אנא חסכו מהזמן שלי ושלכם.
אבל במקום לגרור את הרגליים בדיונים על הגורמים ובעיסוק במניעה או עצירה של תהליך, שהקונצנזוס הנדרש למימוש אפקטיבי שלה לא יושג בעשורים הקרובים, עדיף לדלג לשלב הבא: ייצור פתרונות אפקטיביים של Geo-Engeineering. ויפה שעה אחת קודם. כי ממש נהיה חם פה.
אזהרה למגיבים:
מאחר וgeoengineering היא גם, למרבה הצער, מילת מפתח בקרב קבוצות מאמינים בשטויות, מגיבים שיטענו עובדות מפוקפקות שלא יעוגנו בקישורים ממקורות אמינים יימחקו ללא היסוס. אנא חסכו מהזמן שלי ושלכם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה