לפעמים הם פשוט לא מבינים כלום
הבחירה בלוקה מודריץ' בתור כדורגלן השנה של פיפ"א היא עוד דוגמא אחת עד כמה ארגונים, עיתונאים ותחרויות מהסוג הזה מסוגלים לעוות את התשובה הפשוטה לשאלה הפשוטה: מי השחקן הכי טוב. מודריץ' זכה בפרס, בין היתר, בגלל תפקוד נבחרתו בגביע העולם בקיץ בעוד שליאונל מסי, המתחרה הנצחי והזוכה תדירות כבר עשור, כלל לא היה ברשימה הסופית. אולי זה בגלל תפקודה של ארגנטינה במונדיאל, אבל בהתחשב בכך שארגנטינה הודחה בטורניר הזה בשמינית הגמר מול צרפת, מי שבסופו של דבר זכתה בגביע העולם, נדמה שהשיקול הזה פחות הוגן. במיוחד כשברמת הקבוצות, ברצלונה זכתה שוב באליפות ספרד. קבוצתו של מודריץ', ריאל מדריד, אומנם זכתה באליפות אירופה לקבוצות, אבל היו שבלטו לפחות כמוהו אם לא יותר בדרכה של ריאל לגמר (למשל, גארת' בייל, בגמר עצמו וכריסטיאנו רונאלדו, היריב האמיתי של מסי, לאורך כל הדרך).בקיצור, נראה שלליאונל מסי יש על מה להתלונן.
אם יש ספורטאי שיכול לנחם אותו, הרי זה אוסקר רוברטסון, אגדת הכדורסל, שכל הקריירה שלו התאפיינה ביחס לא הוגן מצד הממסד. נתקלתי לאחרונה בראיון מעולה של רוברטסון, על ידי אגדת כדורסל אחרת, כריס וובר, וזו הזדמנות מעולה גם לשמוע על אגדת הכדורסל הזו, הBig O, מי שהיה "מייקל ג'ורדן" של שנות ה-60, הראשון שעשה עונה שלמה עם ממוצע טריפל דאבל, אחד השחקנים השחורים שפרץ מחסומים גזעניים לא פשוטים, ומי ששמו ינון לעד כאיש שבזכות התביעה המשפטית המפורסמת שהוביל ארגון הספורט בראשותו, Robertson v. National Basketball Association, כלכלת-הספורט האמריקאי והעולמי השתנתה לנצח.
אם יש ספורטאי שיכול לנחם אותו, הרי זה אוסקר רוברטסון, אגדת הכדורסל, שכל הקריירה שלו התאפיינה ביחס לא הוגן מצד הממסד. נתקלתי לאחרונה בראיון מעולה של רוברטסון, על ידי אגדת כדורסל אחרת, כריס וובר, וזו הזדמנות מעולה גם לשמוע על אגדת הכדורסל הזו, הBig O, מי שהיה "מייקל ג'ורדן" של שנות ה-60, הראשון שעשה עונה שלמה עם ממוצע טריפל דאבל, אחד השחקנים השחורים שפרץ מחסומים גזעניים לא פשוטים, ומי ששמו ינון לעד כאיש שבזכות התביעה המשפטית המפורסמת שהוביל ארגון הספורט בראשותו, Robertson v. National Basketball Association, כלכלת-הספורט האמריקאי והעולמי השתנתה לנצח.
תגובות
הוסף רשומת תגובה