יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

איך יודעים כמה גז יש במיכל ?

עודי מנסה לבשל ואני מגלה שנגמר הגז. האומנם ?
איך יודעים בכלל כמה גז נשאר במיכל הגז לבישול ?



פשוט מאוד, שופכים כוס מים חמים על צד המיכל. איפה שנשאר גז המיכל ירגיש קר. איפה שהוא מרגיש חם - כבר אין גז.

לא מדוייק במיוחד, אבל בהחלט נותן לך מושג איפה אתה עומד.

ואני? אני צריך ללכת להזמין בלון גז חדש.

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

ובכל זאת, עבור המדענים, כמעט בכל יום מתברר שדווקא יש חדש תחת השמש

רק אתמול כתבתי שעבור אנשים מסויימים אין חדש תחת השמש. היום שמחתי (מאוד) לקרוא ולהיזכר שבכל זאת עבור אחרים דווקא יש חדש תחת השמש: מדענים הצליחו לשקם קטע של חוט-השדרה שנקטע, ואדם משותק חזר ללכת!

באמצעות שימוש בתאי-עצב שנלקחו מאפו, סוג תאי-עצב שידוע ביכולת שלהם להתחדש, גודלו במעבדה והושתלו באיזור שנקטע בחוט השדרה, האדם שב לחוש את רגליו וללכת בעזרת תמיכה.  מדובר בסוג של טיפול רפואי שמביא איתו פוטנציאל חסר-תקדים לסובלים מפגיעה בחוט-השדרה.

זו לא הפעם הראשונה השנה בה נתקלתי בחדשות מדהימות שכאלה.  מוקדם יותר השנה נתקלתי בידיעה על גידול איברים במעבדה, בה דווח כי מדענים אמריקנים גידלו ואגינה במעבדה והשתילו בארבע נשים שסבלו מחוסר התפתחות של הנרתיק. לאחר ההשתלה כל הנשים דיווחו על יחסי מין מספקים וללא כאבים.

התחום של רפואה רגנרטיבית עדיין בחיתוליו. לפני כחודש הושתלו לראשונה תאי-גזע בעינה של אשה הסובלת ממחלה ניוונית בעיניה. תכלית הניתוח שבוצע ביפן, באמצעות תאי-גזע שנלקחו מגוף האישה, נועד גם לעכב את המחלה הניוונית ממנה היא סובלת  אך בעיקר לוודא שההליך הזה איננו מסוכן, וכי ההשתלה לא תתפתח לסרטן. השימוש בתאי גזע מושרים (induced pluripotent stem  - iPS), במקרה הזה תאי-עור בעלי היכולת להפוך לכל רקמה בגוף – הוא הרבה פחות שנוי-במחלוקת מתאי-גזע עובריים. ומחקרים בעכברים מעידים על שיפור בראיה כתוצאה מההליך הזה. רבים מאמינים כי בקרוב הם עשויים לשמש לשיחזור הראיה אצל בני אדם שראיתם מתדרדרת כתוצאה מניוון מאקולרי ומחלות אחרות המשפיעות על הרשתית.
במחקר מקביל בארה"ב, בו נעשה שימוש בתאי גזע עובריים, דווח על הצלחה, לפחות חלקית, בשיפור הראיה. מאחר ומדובר בתהליכים איטיים יחסית של החלמה, וגם בגלל החשש מגידולים סרטניים, נדרש המשך מעקב לביקורת שלמה של הטיפול הזה.

החששות שמלווים את התהליך הזה אינם דמיוניים. השימוש בתאי-גזע ברפואה הפלסטית, למשל, התגלה כלא-בטוח, כשהתברר שלעתים תאי-גזע שמושתלים מחדש מתמיינים בצורה לא-צפויה. טיפול מתיחת פנים באמצעות השתלת שומן ותאי-גזע שנלקחו מהעור התפתח בצורה לא צפויה כשמטופלת חשה בכאב כשהיא מעפעפת. התברר שתגובה לא צפויה בין רכיב אחר שהיה בזריקה לתאי-הגזע גרם להם להתמיין דווקא לתאי-עצם, וכתוצאה התפתחו פיסות עצם זעירות בעור סביב עינה.

החשיבות של התקדמות שיטתית, מבוקרת, ברורה. אבל איך אפשר שלא להתלהב כאשר מול עינינו העתיד רוקם עור וגידים, וטכנולוגיות שרק לפני עשור היו 'מדע בדיוני' משמשות כיום בניתוחים של ממש?!?

לקריאה נוספת

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

בעולמם של האנטי-חיסוניים, אין חדש תחת השמש

אדם משוטט לו באינטרנט ולמד שעוד בלוג שמקדם אג'נדה אנטי חיסונית עדכן משהו לגבי "שערוריה". אבל אם הולכים לקרוא את המקור   ואז לבדוק אותו -

מגלים ש....
"Doesn’t matter, really. What does matter is that the information it contained is not new in 2014. It wasn’t new even in 2005. What matters is that in 1999, last century, it was preliminary, an opening analysis from a study that continued on through two phases and subsequently found no evidence linking thimerosal and autism. What matters is that in the ensuing 15 years after those preliminary data were submitted for a conference presentation, in the second decade of this century, the accumulation of evidence worldwide showing no link has been compelling. Indeed, it is was so substantial by 2002 that the American Academy of Pediatrics retired that year a recommendation that thimerosal be removed from vaccines, a recommendation made in 1999 in spite of no evidence of harm."

(או בערבית - "זה לא באמת משנה. מה שמשנה זה שהמידע המוכל איננו חדש ב-2014. הוא לא היה אפילו חדש ב-2005. מה שמשנה זה שב-1999, במאה הקודמת, זה היה ניתוח מקדמי בשלב הפתיחה, ממחקר שהמשיך לעוד שני שלבים ובסיומם לא נמצאה הוכחה המקשרת בין תימרוסל ואוטיזם. מה שמשנה זה שב-15 השנה שלאחר שהמידע המוקדם הזה הוצג בכנס, בעשור השני של המאה הזו, ההצטברות של הוכחות מרחבי העולם אשר מראות על העדר כל קשר היא משכנעת. אכן, היא היתה כה משמעותית כבר ב-2002 עד שהאגודה האמריקאית של רופאי ילדים הסירה את המלצתה שתימרוסל לא יהיה מרכיב בחיסונים, המלצה שניתנה ב-1999 למרות שלא היתה אז כל הוכחה לנזק." )

אבל עבור כל מי שמאמין באידיאלוגיה האנטי-חיסונית, כל מקרה כמו זה של האנה פולינג (שבו המוסכמה היא שהחיסונים שניתנו להאנה החריפו מצב נדיר ממנו סבלה) ישמש כדגל במלחמה. הם ידעו את האמת מראש והם ידבקו בה גם נוכח כל עובדה סותרת. עבורם אין כל חדש תחת השמש.
לקריאה נוספת 



יום שבת, 11 באוקטובר 2014

על חוכמת ההמונים: כמי שכפאו שד

מצאתי עצמי נדרש לבצע איזו פעולה שלא הלהיבה אותי, והרהרתי ביני לביני אודות הניב "כמי שכפאו שד"... עודני משתעשע מאפשרות הטעות בגלל הדמיון בין כפאו (כפיה) לקפאו (שהקפיאו), כשאני מתבונן בעצמי, ניצב ללא ניע ומתנגד לפעולה הנדרשת, בגלל השעמום הכרוך בה, וחשבתי על אלה שעלולים להתבלבל בגלל המשמעות בפועל של מי שפועל שלא מרצונו.

בהתחשב במוטיבציה הגבוהה שלי, מצאתי עצמי כמעט מייד מבצע חיפוש גוגל בעניין, וראה זה פלא, חוכמת ההמונים אכן מכזיבה:
  • 9,100 איש (או עמודי אינטרנט) שותפים לסברה שצריך לכתוב "כמי שקפאו שד"....
  • רק 6,240 איש (או עמודים) מבינים שמדובר בכפייה על ידי השד. 
מצאתי נחמה בכך שבכל זאת, בקרב המיעוט, כמה עמודי אינטרנט חשובים באמת, כמו - 
  • מסכת נדרים (לעניין הדרך ליחסים שבין גבר לאישה שיניבו ילדים נאים ביותר) 
  • הערך בויקיפדיה של אימא שלום (בתו של רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין אחותו של רבן גמליאל מיבנה (גם הוא כיהן כנשיא הסנהדרין) ואשתו של רבי אלעזר, מהדמויות הפלאיות היותר מפחידות בתלמוד) (הניב מופיע באותו הקשר של מסכת נדרים, והוא מתאר את התנהלותו של רבי אלעזר בתשמיש המיטה...)
  • השולחן ערוך (שוב, באותו העניין) 
ונסכם ונזכיר - כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד , הווה אומר - כמו מי שפעל בעל כורחו, ששד הכריח אותו, אשר שד כפה אותו לפעול. ועכשיו, בהעדר תירוץ אחר, אלך לעשות את אשר נדרשתי אליו, כמי שכפאו שד.... 

לפני שאסיים, תירוץ אחרון להתעכבות - אזכיר דוגמא מופלאה אחת לשימוש בניב "כמי שקפאו שד": הניב מופיע במקומות המובילים במנוע החיפוש בשל ההתייחסות לדרך שבה ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, ספד לראש-הממשלה המנוח, אריאל שרון ז"ל. החזרה של אתרי חדשות רבים על הניב עם שגיאת-הכתיב היא מגניבה לגמרי ויש בה בהחלט כדי ללמד כיצד מתנהלות מערכות חדשות בישראל כיום, תוך שעתוק מאחד אל השני עם הפעלת מינימום של ביקורת, אבל אותה החזרה מלמדת גם על הדרך שבה נעשות החדשות האלה. אכן לא רחוק מהתנהלות כמי שכפאו השד. אומנם הספדים הם עסק לא משמח, ולצערי ראיתי רק הספד אחד על אריאל שרון שהיה באמת לטעמי, ועשה צדק עם האיש ודמותו (כמו שצריך לעשות - בסגנון speaker for the dead), אבל היית מצפה שמקצועני חדשות יידעו להתמודד עם כתבות בלי לשעתק שגיאות, הלא כן?