אז סטף קרי שבר את שיא השלשות והוא הgoat ? נראה לכם?

 לפני כחודש התבשרנו ששחקן הגולדן סטייט ווריורס, סטף קרי, שבר את שיא השלשות שנקלעו על ידי קלע יחיד בNBA והגיע ל-2,974 שלשות בקריירה

גם סטף וגם התקשורת עשו מזה הרבה רעש. סטף אפילו טען שהוא הGOAT של כל הקלעים. עם כל הכבוד לסטף - ויש לי כבוד - אני סבור שהרעש טיפה מוגזם. אבל לפני הביקורת, בואו נתבונן בחלק מהקליעות היפות של סטף: 

אז למה אני חושב שהרעש טיפה מוגזם? 

קודם כל, והכי חשוב - זה קרה במסגרת תהליך שעוברת כל הליגה, שבמסגרתו שיעור הזריקות משלוש הולך ועולה במימדים שלא ייאמנו

"The league-wide 3-point rate (the percentage of all field goal attempts that have come from beyond the arc) has increased in each of the last 10 seasons, rising from 22.2% in 2010-11 to 39.2% last season. And it’s increased more in the last five years than it did in the previous five."

רק תביטו על הGIF המגניב הזה שמצוטט מאתר הNBA (מהכתבה "NBA's 3-point revolution: How 1 shot is changing the game") אשר מדגים את עליית השימוש בקליעה לשלוש ותבינו את התמונה, כי הרי אין טוב ממראה עיניים: 


סטף, למרות שהוא התחיל את הקריירה שלו כשהליגה כבר בתהליך האצה גדול של עליה בשיעור הזריקות משלוש, שבר את השיא רק בגיל 33 , כלומר, סביר להניח שאין לו עוד הרבה שנים להרחיב ולהגדיל את הפער לעומת ריי אלן.  

ובעוד שריי אלן התחיל את הקריירה שלו בתקופה שבה השלשה התחילה להפוך למהלך לגיטימי אך לא ראשון במעלה (ריי *סיים* את הקריירה שלו בתקופה שרק חמישית מהזריקות שלקחה קבוצת NBA בממוצע, היה משלוש), סטפן קרי התחיל את הקריירה שלו בשלב שבו השלשה כבר היתה מהלך ראשון במעלה. יהיו שיטענו שקרי עצמו הוא חלק מהמהלך הזה, בגלל האפקטיביות שלו, אבל אני אתמיד ואטען שקרי הוא יותר תוצר של התקופה הזו מאשר יוצר שלה. 

אם נביט על קלע שלשות מהפכני באמת - כמו לארי בירד - הראשון שהפך את השלשה לכלי נשק של ממש, מהסוג שמנצח משחקים או משנה מומנטום, הרי שבירד עשה את זה בתקופה שבה השלשה היתה מהלך זניח יחסית, לא-אמין שמעטים העזו לנקוט בו. ובירד עשה זאת דרך שיגרה. 



ואולי החשוב ביותר: בירד עשה את זה בעידן שבו לא היו משקיעים כל-כך הרבה זמן באימונים לנושא הזה של השלשות. שבו השלשה לא היתה כלי מרכזי. קרי, לעומת זאת, פועל בעידן שבו האימון על השלשה וכל הגישה לשלשה היא אל מהלך שמבחינה סטטיסטית הוא אפקטיבי יותר מרוב הזריקות לשתיים (בשקלולי אחוזי-קליעה , כמובן).

ולכן, לדעתי, הטענה שסטפן קרי הוא הGOAT של הקלעים היא פשוט לא רצינית. כרגע, הוא מלך קלעי-השלוש. אבל עם שיעור השימוש הנוכחי בשלשות, קל להעריך שבעוד 15 שנה זה יהיה שם אחר בתור מלך קלעי השלשות של הNBA. וסביר יותר להניח שזה יהיה קלע שיבלוט עוד בתקופתו באחוז השלוש שלו, כמו לארי בירד או דייל אליס בתקופתם, ולא קלע שאחוז השלוש שלו היה טיפוסי לתקופתו, כמו סטף קרי. 

אל תבינו אותי לא נכון - סטף הוא קלע גדול. בוודאי אחד מ-30 הקלעים הגדולים בהיסטוריה של הNBA. אבל בואו תשוו אותו לקלעי חוץ גדולים אחרים. לכם בוודאי יהיו השמות שלכם, אבל אני אזכיר עוד כמה קלעים בולטים - כמו מייקל ג'ורדן (אנחנו עדיין בדור שזוכר את יוסף כך שלא צריך להכביר במילים) או דראזן פטרוביץ' (לולא היה נהרג בתאונת דרכים, היה לג'ורדן מתחרה אמיתי בליגה) או סם ג'ונס (קלע החוץ הכי טוב של שנות ה-60') או פיסטול פיט מאראביץ' (מעבר ליכולות המהממות שלו עם הכדור היה קלע בחסד) או אלקס אינגליש (השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בשנות ה-80) או פול אריזין (ממציא הג'אמפ שוט) או מארק פרייס (שלפני הפציעות; חבר כבוד של מועדון אחוזי 50-40-90) או סטיב נאש (היו לו 4 (!) עונות של אחוזי 50-40-90 עם ממוצע של יותר מ-10 זריקות), ואולי תתחילו להבין למה אני פחות מתחבר לטענות האלה לגבי היותו של סטף הGOAT של כל הקלעים. 

לקריאה נוספת

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה לא לובשים את הטלאי הצהוב בישראל ביום השואה ?

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

קורס מבוא לפיק ניוז