לפעמים, כשהקוף מטפס למעלה, רואים את ישבנו

את המכתם "כשהקוף מטפס למעלה, כולם רואים את ישבנו " הכרתי לראשונה הודות לנורמן שוורצקופף, הגנרל האמריקאי שזכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה. הוא אמר אותו, למיטב זכרוני, בראיון עיתונאי כשנשאל מדוע איננו מתמודד על משרה פוליטית לאחר פרישתו, לאור הפופולריות הרבה לה זכה.

המכתם הזה יפה שבעתיים למועמדים לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל, אורי בר-לב ויוחנן דנינו. בר-לב כבר הסיר מועמדותו על רקע ההאשמות בתקיפה מינית ובאונס. על מועמדותו של דנינו הוטל הבוקר צל ציבורי כבד, כשהתברר שנבדק תיפקודו כראש אגף חקירות ומודיעין בנוגע לפרשיית רצח של שני סוכני-משטרה. מדובר בשני אירועים שונים בהם מצאו את מותם עבריינים ששימשו כסוכני משטרה, כתוצאה מרשלנות משטרתית שהסגירה את תפקידם לחבריהם העבריינים. המפתיע הוא שהצל הזה איננו חדש - שכן מדובר בפרשיה ששבה ומוזכרת כבר כמה שנים, שבנוגע אליה הוזכר גם שמו של המפכ"ל הנוכחי כמי שדרך פעולתו באותם עניינים עשויה להיבדק . למותר לציין שכהונתו של רב-ניצב דודי כהן לא הופרעה בגין חשדות אלה, ונראה שלמרות ההאשמות גם את פרשת בר-לב הוא ייצלח ללא פגע.

אבל המערכת האחראית לביטחון הפנים שלנו לא הציגה לנו רק שני ניצבים שמועמדותם לרב-ניצבות הביאה לחשיפת ישבנם. לא שכחנו  את חגי פלג, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, שהתפטר בגין האשמות בהטרדה מינית.   שהרי -

• ניצב בר-לב זכאי לספקות מהסוג המאפיין מפגשים בין גבר ואישה כשהוא אומר כך והיא אומרת ככה, וההכרעה צריכה להיגזר על מידת האמון שיינתן בכל אחד מהם; וגם כשנגיע להכרעה, כל שנוכל לקוות הוא שהגענו לשורש האמת;
•  ניצב דנינו זכאי לספקות שגם מפקדו, רב-ניצב כהן נהנה מהם, הספקות הנובעים מכך שבכל מערכת מורכבת יש כשלים, ולא כל כשל מעיד בהכרח על רשלנות, ולא כל רשלנות מעידה בהכרח על אחריות מפקד; וגם כשנגיע להכרעה, כל שנוכל לקוות הוא שהתקרבנו לשוליה של האמת, שהרי הפרשיות המדוברות כאן מורכבות להפליא והעבריינים האמיתיים - רוצחיהם של הסוכנים - לא ישושו לשתף פעולה;

אבל חגי פלג, בעצם הצהרותיו על כך שהתפטר מהר מדי, מעיד על עצמו באופן הנחרץ ביותר שהוא איננו כשיר לשאת בתפקידים ציבוריים מהסוג שמילא. לא זאת בלבד שהאיש לא מבין שהתנהגות היסטרית אל מול אישומים מטילה ספק ביכולתו לתפקד תחת לחץ, אלא שהוא מוסיף משקל רב להאשמות נגדו כשהוא איננו מבין שממונה איננו אמור למלא פיו מים ולהשפריצם על פניה וחולצתה. גרוע מזה, כשאנחנו למדים שזה מה שעושה המנכ"ל למשרד לביטחון פנים בשעות עבודתו, קל לנו להבין מדוע לאזרחי ישראל אין ביטחון פנים ראוי לשמו ומהו הרקע שעומד מאחורי אירועים מצערים שעסקתי בהם בבלוג אחר כגון זה וזה. לא די בכך שמשטרת ישראל צריכה לשאת על גבה בנוסף למשימות שיטור גם משימות בטחון שוטף ולוחמה בטירור, היא צריכה גם לבדר את מנכ"ל המשרד לבטחון פנים

מה שמשותף לאדונים בר-לב, דנינו, פלג ושוורצקופף הוא האפשרות שהם עמלו עבורה או שניתנה להם או שהיזדמנה להם, למלא תפקידים בכירים. והנה מתברר לנו שבעצם מילוי התפקידים הבכירים האלה, שלושה מהם - ניצב בר-לב, ניצב דנינו והמנכ"ל פלג - ייתכן ונפל פגם.

מדוע אנחנו שומעים על הפגמים האלה רק עכשיו ?
מדוע מערכות הבקרה שלנו, הכלבים השומרים שלנו, לא עלו על הבריקדות קודם לכן ?
האומנם היה צורך שהמנכ"ל פלג ילשין על ניצב בר-לב בנסיונו להימלט מהחשדות שהופנו כנגדו כדי שענייננו של בר-לב יועלה על המוקד הציבורי ?
האומנם היה צורך שניצב דנינו יהפוך לאחד משני המועמדים האחרונים למפכ"לות כדי שהחשדות בדבר רשלנות הורגת של פקודיו ושלו יזכו לתשומת-הלב הציבורית שתמנע ממנו את המפכ"לות ?
האם תפקידיהם הנוכחיים של הניצבים בר-לב ודנינו אינם חשובים מספיק כדי שהחשדות האלה יידונו עוד כשהם נשקלו כמועמדים אליהם ?
מדוע המינהל הציבורי הישראלי נראה ככה ?
ומדוע, אוי מדוע, אין אנו זוכים לאנשים עם שיקול הדעת והמודעות העצמית של נורמן שוורצקופף ?

[עדכון: ניצב יוחנן דנינו ימונה למפכ"ל המשטרה]