למה לכתוב על אוכל אם אינך מתפרנס מזה ?

-
למה אנשים שהם לא שפים כותבים על אוכל ? שאל אותי אחד מקוראי-הבלוג, תמה ולא במקרה (כנראה בעקבות מפגשו עם הפוסט הזה).

בתשובה לשאלתי הוא אישר: הוא אכן איננו נוהג לבשל. אשתו היא הבשלנית של הבית. הוא מהאוכלים.

אני מאלה החושבים שאנחנו, האוהבים לכתוב, עושים זאת בהקשר של החיים. כל דבר שהוא מבחינתנו חלק מהחיים
הוא נושא ראוי לכתיבה.

חלק לא קטן מבני האדם מבשלים.

כן אני יודע. יש רבים שלא. בן/בת זוג או הורים עושים את זה עבורם. אחרים רק אוכלים בחוץ. אחרים רק אוכלים אוכל מוכן ומסתפקים בהכנת חביתה וסלט.

אבל החלק האחר מבשל. והוא עושה את זה די הרבה פעמים במהלך היום והשבוע, החודש והשנה. וההתנסויות האלה הולכות ומצטברות לכדי חוויה אנושית.

ועל החוויה האנושית הזו יכול לכתוב כל מי שאוהב לבשל או שבישול הוא עיסוק משמעותי עבורו.

אני לא ארעיף כאן עוד מילים על הכתיבה, או על הבישול, אבל אזכיר שבמרחב האינטרנט, עקרון העל החשוב ביותר
הוא החירות. החירות להתבטא. ליצור. לעשות. אז למה לכתוב על אוכל ?

למה לא בעצם?





תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיום

-
תמונה
לפני שנים רבות, בשלהי 2006, פרסמתי פוסט ראשון בWeb Sight Story . עמדתי בפני שינוי קריירה, שמעתי על הבלוגוספירה, והייתי סקרן. השנים הראשונות התאפיינו בכתיבה אקלקטית ולא עקבית, כשנחה עליי הרוח. לאחר מכן, באמצע שנת 2010, צירוף נסיבות הביא לכך שכתבתי בצורה סדירה יותר, וגיליתי למרבה הפתעתי שהבלוג זוכה לתעבורה לא מבוטלת שכלל לא ציפיתי לה. כך התחיל WebSightStory כבלוג-מלקט-מרשתת רציני יותר, כך גם הופיעו בלוגים אחרים, וכך נוצר לו המיזם הנושא את השם WebSightStory - מיזם של נוכחות רשת על בסיס פלטפורמות Blogging, בעיקר Google Blogger. השנים בבלוגוספירה ובאינטרנט מאז 2010 היו סוערות כפי שיודע כל מי ששלח את ידו בתחום, ושנותיה של WebSightStory לא היו שונות. גם הבלוג הזה חווה שינויי דומיין, מיזוגים, פיצולים, ותקופות שונות של תפישת התכנים. ועתה הגיעה העת להמשיך הלאה. WebSightStory - הבלוג - יישאר כסוג של אנדרטה מרשתתית. בהתחשב ביציבות היחסית של האינטרנט, ובמיקומו בפלטפורמת google blogger מדובר, ככל הנראה,  בסוג מפוקפק למדי של אנדרטה, וכנראה שברבות השנים האתר הזה ייראה, יותר מכל דבר אחר, כמ
המשך לקרוא

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

-
תמונה
A few of the scientific news stories we saw on the web in the last month:  10-year project reaches a success: scientists  finally understand how the salinosporamide A 'warhead' is created. This may very well be used to handle other cancers, as well as deseases of the immunity system and parasytic infections.  "Intranasal delivery of biologically active lipid messengers halts memory loss and neurodegeneration in mouse models of Alzheimer’s disease."  Respecting Einstein's week: let us talk a little about Einstein Rings  As the unusual cold weather bout continues  an interesting article (in hebrew) explains why it is so cold: in short, the reasons for what is perhaps the coldest march ever registered in Insrael, is a high pressure system in Europe which stopped air flows from Scandinavia and the North Pole towards Europe and instead, directed them towards the middle east.  One has to wonder how a coldest month registry in this warming globe of ours going to impac
המשך לקרוא

150 שנה להולדתו של יוסף מרקו ברוך

-
תמונה
היום (20/5) לפני 150 שנה נולד יוסף מרקו ברוך  וזו הזדמנות מעולה לזכור את מי שהיה מורה, אנרכיסט ומעל הכל - ציוני. מראשוניו ומבשריו של האקטיביזם הציוני ברוך כציוני אמיתי, גרס כי תחיית העם היהודי תתרחש רק בארץ ישראל.  בניגוד להרצל, טען כי אין לסמוך על המעצמות וראוי שצעירי הקהילה יעלו בהמוניהם לארץ ישראל. עוד טען ברוך כי יש להקים צבא יהודי שיפתח במאבק חמוש נגד העות'מאנים, לצורך שחרורה בכוח של ארץ ישראל והקמת מדינה לעם היהודי בשטחה ובה מושבות חקלאיות (יש לציין כי רעיון זה הועלה קודם לכן על ידי הרב יהודה ביבאס , בעצמו, ציוני אקטיביסט ודמות מופת).  אחריתו של ברוך היתה טראגית. בביקור אצל ארוסתו בפירנצה, הסתכסכו השניים, והארוסה הודיעה לו על ניתוק קשריה עמו.  הוא יצא ברוך מביתה לרחוב הסמוך והתאבד ביריית אקדח. ב שבועון " די ולט " פורסם הספד שבו נכתב כי הלך לעולמו אחד מלוחמיה המוכשרים ביותר של התנועה הציונית הרצל, יש לציין, לא אהב את ברוך, וראה בו אנרכיסט מסוכן. 
המשך לקרוא