יום ראשון, 22 בינואר 2012

יוסף ויתקין

היום לפני 100 שנה נפטר יוסף ויתקין, מחלוצי עלייה ראשונה, מורה ומחנך, ומי שכתב את הקול הקורא שנחשב לאחד ממחוללי העליה השניה. יהי זכרו ברוך.

יום שלישי, 17 בינואר 2012

פשטות הדיאטה והפשטות של פישוט-היתר

פוסט שפורסם לאחרונה בבלוג הזה על ידי ג'ו,  העוסק בחוכמת הדיאטה ומזהיר מפני חוכמת המומחים, הוא דוגמא נהדרת ל-3 עקרונות חשובים:
  1. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר.
  2. לפעמים מומחים דווקא יודעים על מה הם מדברים. 
  3. כששני יהודים מדברים על נושא זו הזדמנות נהדרת לשמוע 3 דעות. 
הנקודות העיקריות של הפוסט האמור בנוגע לחוכמת הדיאטה הן -
  1. לרובנו מספיק מבט אחד חטוף בעצמנו, סתם כך, אפילו ללא שום מראה, כדי לדעת איפה באמת אנחנו עומדים.
  2. הבסיס הפשוט של הדיאטה: אכילת ירקות והוצאת אנרגיה. 
אז בואו נפרק אותן אחת-אחת:


א. האמת העצובה על המבט החטוף - 
האומנם ? זה ההבדל בין המומחה לחובב.
לרובנו ממש לא מספיק מבט אחד חטוף. העין מטעה, וwishful thinking מחד וחשיבה ביקורתית מאידך מביאה
לכמה תופעות מוכרות -
  • אותם אנשים חביבים הגורסים שהם עומדים על אותו משקל  כבר 20 שנה למרות שמתבונן אובייקטיבי בתמונות העבר וההווה יעלה את הסברה שטוויגי של פעם יוכל/תוכל להיכנס בימים אלה לזירת הסומו בלי שמישהו ירגיש שמשהו מוזר קורה; אלה אותם אנשים שמנסים להיכנס למכנס אהוב מהעבר במשך שעות למרות שהסיכוי שלהם נמוך משמעותית מהסיכוי להשחיל מקרוני דרך קוף המחט; 
  • כאדם שעשה דיאטה בעצמו לא-אחת, ושמכיר רבים אחרים, אני יכול להעיד על עצמי ועל אחרים שהמראה איננה מסייעת בזמנים מסויימים. הדוגמא הבולטת היא חילופי עונות. הבגדים באמת משנים את איך שאנחנו נראים בראי. אדם יכול לשקול בדיוק אותו הדבר, אבל להראות רזה בבגדי קיץ ושמן בבגדי חורף - ולהיפך.
  • ובסטייה חדה לעולם המציאות הכואבת - לאנשים שסובלים מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה
כלומר, פרספקטיבה היא עניין שיש בו הרבה מאוד פסיכולוגיה.
לעומת זאת, משקלים לא משקרים.
לכן חשוב מאוד לא לעקוב אחרי המבט החטוף בעצמנו, ולדבוק במדד אובייקטיבי.
אחרת, המדרון הוא חלקלק, ומרחב הטעויות הוא עצום.
אני סבור שמדידת השמנה על בסיס הסתכלות היא הדרך הבטוחה להפתעות לא נעימות.

ב. האמת העצובה על הבסיס הפשוט של הדיאטה - 

לא. לא תמיד זה כל-כך פשוט.

יש אנשים שסובלים מבעיות בבלוטת התריס, ולכן הם יכולים למצוא עצמם במצב של תזונה נכונה, בלי ירידה כלשהי במשקל במשך חודשים. לכן, כאשר דיאטה נכונה שנמשכת יותר מחודש לא מביאה לתוצאות - כדאי לגשת לרופא. אבל איך נדע אם הדיאטה נכונה ? כאן נכנסים לתמונה המומחים.

וכשאני מדבר על מומחים, אני מתכוון לאנשי המקצוע שמבקשים ממך להיבדק אצל רופא, שעובדים על בסיס בדיקות-דם, שיודעים להנחות אותך בנתיב של דיאטה מתונה שאפשר יהיה לשמור עליה לאורך שנים.

למה חשוב להקשיב למומחים ? כי יש סכנות בדיאטות לא-מבוקרות:

  • אם לא צורכים מספיק פחמימות עלולים לסבול מ- פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; דיכאון; הפרעות שינה; נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי; 
  • אם לא צורכים מספיק חלבונים עלולות להיגרם - פגיעה למערכת החיסונית. פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; ירידה באנרגיה; ירידה בכושר; פגיעה בשיער; פגיעה בעור. 
  • אם לא צורכים מספיק סידן עלולה להיגרם פגיעה לעצמות. 
  • אם צורכים פחות מ-1000 קלוריות ביום  עלולות להיגרם - פגיעה במערכת החיסונית; נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי; כן עלולות להיגרם - ירידה באנרגיה; ירידה בכושר  (כן, יש כזה דבר יותר מדי ירקות - כשנכנסים לדיאטה צמחונית קיצונית); עלולה להיגרם האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים; 
  • אם לא צורכים מספיק שומנים -    עלולים לסבול מ- עצירות; טחורים; פגיעה בשיער; פגיעה בעור;  נשים עלולות לסבול מהפסקת המחזור החודשי;
  • אם לא צורכים את הויטמינים והמינרלים הנדרשים לגוף עלולות להיגרם - פגיעה בריכוז; פגיעה בזכרון; פגיעה בשיער; פגיעה בעור; 
  • אם צורכים יותר מדי חלבונים - עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם לא צורכים מספיק ירקות -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם צורכים רק סוג מזון אחד -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים; פגיעה בשיער; פגיעה בעור.  
  • אם לא שותים מספיק -  עלולים לסבול מעצירות; מטחורים 
  • אם עולים ויורדים בתנודות חדות במשקל  - עלולה להיגרם האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים; 
כמובן שלמי שמבקש לרדת במשקל, האטה בעיכול ובקצב חילוף החומרים נשמעים כמו הדברים הכי מפחידים (וזו עוד סיבה מדוע לא רצוי לרדת במשקל מהר מדי), אבל האמור לעיל הן רק חלק מהסכנות. יש גם סכנות אחרות, ואסור לשכוח שיש גם סכנות נדירות, דוגמת האיש שנכנס לדיאטת אטקינס לא-מבוקרת וגילה לצערו שגופו סובל ממוטציה נדירה שהביאה עמה תוצאות לוואי מסוכנות.

אז נכון שבבסיסה דיאטה מוצלחת תישען על אכילת יותר ירקות ועל פעילות גופנית רבה יותר, אבל  לא כדאי לערוך דיאטה בחובבנות וכדאי להעזר באנשי-מקצוע.

הערה לפני סיום
סוגיה אחת לגביה אני מאוד מסכים עם ג'ו היא העובדה שדיאטה היא עניין שלוקח זמן.

לכן באמת לא כדאי להישקל מדי יום, ולא כדאי להשוות לאנשים אחרים, בהתחשב בהבדלים הצפויים בקצב הירידה במשקל, גם כשמדובר בשני אנשים שמבצעים בדיוק אותו היקף של פעילות גופנית ופועלים בהתאם לאותה דיאטה. כך למשל -

  •  כאשר גבר ואישה עושים דיאטה יחד, הגבר צפוי לרדת במשקל בקצב מהיר יותר בתחילה, בגלל שלגברים יש יותר רקמת שריר מלנשים. 
  • הבדלי מטבוליזם מאוד משפיעים גם הם, וכתוצאה הקצב של הירידה יהיה מאוד אישי.

בנוסף חשוב לזכור שדיאטה משמעותית היא לא עניין של ימים. מדובר בחודשים ארוכים, ולעתים שנים לפני שמגיעים למשקל הרצוי. לכן, מראש צריך להערך נפשית לתקופה ארוכה לפני שנגיע למשקל היעד הנחשק, לבחון את עצמנו במועדים סבירים (למשל: מדי שבוע או מדי שבועיים),  ולתגמל את עצמנו לפי יעדי-ביניים (בגד חדש מדי 5 ק"ג אולי נראה כמו בזבוז, אבל התגמול לחלקנו הוא חשוב יותר, לתחזוקת המוטיבציה; לאחרים התגמול הראוי אולי יהיה החזרת מזון אהוב לתוך הדיאטה - כמובן במידה).

מה שחשוב יותר לזכור לגבי דיאטות והזמן הוא שעצם הדיון בתקופת-הדיאטה ותפישתה כמשהו זמני הוא שגיאה ענקית.

דיאטה חדשה היא בעצם אורח חיים. שינויי משקל תכופים הם אחד הדברים הפחות בריאים שאדם יכול לעולל לעצמו. ועצם הדינמיקה של ירידה לצורך עלייה יש בה כדי לייאש, וכולנו מכירים אנשים שאחרי ירידה לצורך עליה, מצאו עצמם במצב גרוע יותר מאשר בראשית הנסיון לרדת במשקלם, מבחינת עודף המשקל, ומבחינת האפשרות לגייס מוטיבציה לסיבוב נוסף.

לכן, היעד העיקרי צריך להיות שינוי קבוע באורח החיים - הן בנוגע לתזונה והן בנוגע לפעילות הגופנית. אין טעם לאמץ אורח חיים שלא תוכלו להחזיק בו אם ממילא אחרי התקופה הזמנית תחזרו לאורח חיים שיביא לאובדן כל תוצאות התקופה המאומצת. גם אם בתקופת-ביניים חיים בדיאטה קשה יותר, חשוב לתכנן את היום שאחרי, ולדאוג שהוא יהיה כזה שלא נאבד את כל שעמלנו עליו. 

אפילו בנק ישראל לא מצליח להבהיר את הערפל סביב יוקר המחיה בישראל, בהשוואה לOECD. איך זה קרה ?

בנק ישראל פרסם מחקר על יוקר המחיה בישראל בהשוואה ל-OECD. מחקר מוזר מאוד בכך שניסוחיו פתלתלים מהרגיל במחקרי הבנק. פוסט ביקורתי משהו בבלוג  "פוליטיקה ישראלית" נתן הסבר מעניין למחקר הלא-מובן. בתמצית, הוא גורס שמדובר במחקר שנועד לשכנע את האזרחים שהצעדים של קידום התחרות להם מחוייבת ממשלתנו מבחינה אידיאולוגית הם הנכונים, ולא צעדים אחרים.  מין מחקר כזה שמערבב ממצאים נכונים עם תיאורים פחות מדוייקים שכל תכליתו להביא את הקורא למסקנה הרצויה לכותב.

תקראו בעצמכם ותשפטו אם מדובר בפרנויה חסרת-בסיס או בתיאור מצער ומעציב של המציאות הישראלית.

אני נוטה להסכים עם עצם הטענה שהפוליטיקאים והפקידים שלנו מוכנים שלא לדייק כדי לקדם את מה שנכון לדעתם
אידיאולוגית, אבל בהחלט סבור שיש צדק עם הגורסים שכאשר אתה משווה פערי-מחיר מול מדינות אחרות ומגיע למוצרים שבולטים לרעה, אז בלי קשר לשאלה מהו המנגנון שבחרת, כדאי לבדוק מה מייחד את המוצרים האלה.

המוצרים, אגב, הם חלב, דגים ומשקאות קלים. אבל המחקר מדבר רק על חלב ודגים. דה-מארקר עוד הגדיל לעשות וכשהוא דיווח על המחקר הוא בחר בכותרת : "בנק ישראל: מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-44% מהממוצע ב-OECD".

כלומר, גם את הדגים הזיזו הצידה.

אבל גרוע מזה, מאוד התקשיתי למצוא את הנתון על פער מחירי מוצרי החלב במחקר. אחרי עיון מעמיק גיליתי שבטבלה בסוף המחקר (זהירות PDF!) קבעו החוקרים בסיס של מחירי חלב וביצים ב-OECD כ-100 בעוד שבישראל הוא נקבע על 144. זה ככל הנראה המקור להנחה הזו. אבל כל מי שלא יעשה לעצמו חיים קלים, ישים לב במבט ראשון שהמספרים המוזכרים בטבלה לא מתכנסים היטב ל-100. ואם הוא יטרח ויחשב לעצמו את הבסיס של OECD על בסיס המספרים המובאים בטבלה הוא יגלה להפתעתו שהבסיס של ה-OECD הוא בכלל 107.88.
כך שהפער של מחירי מוצרי החלב והביצים (יחד) ליתרון מצער בהפרש של 33.5% על אחיהם.
וזה כבר יותר קרוב ללשון הדו"ח המפורשת, אבל עדיין נותרת החידה - מדוע, או מדוע חיברו החוקרים יחד את מחירי מוצרי החלב והביצים ? מה הם מסתירים ?

אז המחקר מדבר על מחירי חלב, מחירי דגים, ומחירי משקאות קלים. לכאורה, דווקא המרכיב השלישי נראה קל מאוד לבחינה. הרי אין חסמי-מגן כנגד ייבוא משקאות קלים, לא ? לא ברור, כי גם המחקר וגם התקשורת שותקים.

יותר מזה, המחקר דיבר בהצנעה גם על נתונים מעניינים אחרים. מתברר שעד 2008 היו מחירי התקשורת בישראל וב-OECD דומים. ואז ישראל פתחה פער שמוערך על ידי החוקרים ב-20%. אבל גם בהקשר הזה המחקר והתקשורת שותקים.

אז מה היה לנו כאן בעצם ?

  • דו"ח מבלבל שיש הטוענים שנכתב כדי להצדיק צעדים שהכותבים מאמינים בהם.
  • שורה של פערים שונים ומשונים ביוקר המחיה בין ישראל ל-OECD.
  • תקשורת שמדווחת רק על חלק מהם, באופן לא-מדוייק. 

והציבור ? הוא ימשיך לשלם.
איזו ברירה יש לו ? אפילו תמונה ברורה של המציאות הממשלה והתקשורת לא נותנות לו, וקשה שלא להתרשם שהדבר נעשה בכוונת-מכוון.

ועוד הערה קטנה ושולית: ארה"ב, מדינה שידועה בהגנה האגרסיבית להפליא שהיא מעניקה לחקלאים שלה, מופיעה בעקביות כמדינה בה מוצרי-המזון זולים במיוחד; לעומת כל מדינות ה-OECD. לכאורה, אם מתעקשים ללמוד מארה"ב, אולי פשוט צריך להעתיק את המודלים של מדיניות-הפנים בנושאי חקלאות שלה ?

יום רביעי, 11 בינואר 2012

יום שבת, 7 בינואר 2012

twins

National Geographic has a wonderful tale about identical twins.

Peter Miller and Photographer Martin Shoeller bring an interesting angle on nature vs. Nurture, via sibling stories, through which a wonderful gallery of identical faces and individual differences is revealed.

Worth taking a look.

Due credit: I've first read about this story on BoingBoing

a view of the Earth

This Nasa's image of the day seems particularly inspiring to me -

One day, in the not too distant future, some of our descendants may only know the Earth from a view such as this.