אפילו בנק ישראל לא מצליח להבהיר את הערפל סביב יוקר המחיה בישראל, בהשוואה לOECD. איך זה קרה ?

בנק ישראל פרסם מחקר על יוקר המחיה בישראל בהשוואה ל-OECD. מחקר מוזר מאוד בכך שניסוחיו פתלתלים מהרגיל במחקרי הבנק. פוסט ביקורתי משהו בבלוג  "פוליטיקה ישראלית" נתן הסבר מעניין למחקר הלא-מובן. בתמצית, הוא גורס שמדובר במחקר שנועד לשכנע את האזרחים שהצעדים של קידום התחרות להם מחוייבת ממשלתנו מבחינה אידיאולוגית הם הנכונים, ולא צעדים אחרים.  מין מחקר כזה שמערבב ממצאים נכונים עם תיאורים פחות מדוייקים שכל תכליתו להביא את הקורא למסקנה הרצויה לכותב.

תקראו בעצמכם ותשפטו אם מדובר בפרנויה חסרת-בסיס או בתיאור מצער ומעציב של המציאות הישראלית.

אני נוטה להסכים עם עצם הטענה שהפוליטיקאים והפקידים שלנו מוכנים שלא לדייק כדי לקדם את מה שנכון לדעתם
אידיאולוגית, אבל בהחלט סבור שיש צדק עם הגורסים שכאשר אתה משווה פערי-מחיר מול מדינות אחרות ומגיע למוצרים שבולטים לרעה, אז בלי קשר לשאלה מהו המנגנון שבחרת, כדאי לבדוק מה מייחד את המוצרים האלה.

המוצרים, אגב, הם חלב, דגים ומשקאות קלים. אבל המחקר מדבר רק על חלב ודגים. דה-מארקר עוד הגדיל לעשות וכשהוא דיווח על המחקר הוא בחר בכותרת : "בנק ישראל: מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-44% מהממוצע ב-OECD".

כלומר, גם את הדגים הזיזו הצידה.

אבל גרוע מזה, מאוד התקשיתי למצוא את הנתון על פער מחירי מוצרי החלב במחקר. אחרי עיון מעמיק גיליתי שבטבלה בסוף המחקר (זהירות PDF!) קבעו החוקרים בסיס של מחירי חלב וביצים ב-OECD כ-100 בעוד שבישראל הוא נקבע על 144. זה ככל הנראה המקור להנחה הזו. אבל כל מי שלא יעשה לעצמו חיים קלים, ישים לב במבט ראשון שהמספרים המוזכרים בטבלה לא מתכנסים היטב ל-100. ואם הוא יטרח ויחשב לעצמו את הבסיס של OECD על בסיס המספרים המובאים בטבלה הוא יגלה להפתעתו שהבסיס של ה-OECD הוא בכלל 107.88.
כך שהפער של מחירי מוצרי החלב והביצים (יחד) ליתרון מצער בהפרש של 33.5% על אחיהם.
וזה כבר יותר קרוב ללשון הדו"ח המפורשת, אבל עדיין נותרת החידה - מדוע, או מדוע חיברו החוקרים יחד את מחירי מוצרי החלב והביצים ? מה הם מסתירים ?

אז המחקר מדבר על מחירי חלב, מחירי דגים, ומחירי משקאות קלים. לכאורה, דווקא המרכיב השלישי נראה קל מאוד לבחינה. הרי אין חסמי-מגן כנגד ייבוא משקאות קלים, לא ? לא ברור, כי גם המחקר וגם התקשורת שותקים.

יותר מזה, המחקר דיבר בהצנעה גם על נתונים מעניינים אחרים. מתברר שעד 2008 היו מחירי התקשורת בישראל וב-OECD דומים. ואז ישראל פתחה פער שמוערך על ידי החוקרים ב-20%. אבל גם בהקשר הזה המחקר והתקשורת שותקים.

אז מה היה לנו כאן בעצם ?

  • דו"ח מבלבל שיש הטוענים שנכתב כדי להצדיק צעדים שהכותבים מאמינים בהם.
  • שורה של פערים שונים ומשונים ביוקר המחיה בין ישראל ל-OECD.
  • תקשורת שמדווחת רק על חלק מהם, באופן לא-מדוייק. 

והציבור ? הוא ימשיך לשלם.
איזו ברירה יש לו ? אפילו תמונה ברורה של המציאות הממשלה והתקשורת לא נותנות לו, וקשה שלא להתרשם שהדבר נעשה בכוונת-מכוון.

ועוד הערה קטנה ושולית: ארה"ב, מדינה שידועה בהגנה האגרסיבית להפליא שהיא מעניקה לחקלאים שלה, מופיעה בעקביות כמדינה בה מוצרי-המזון זולים במיוחד; לעומת כל מדינות ה-OECD. לכאורה, אם מתעקשים ללמוד מארה"ב, אולי פשוט צריך להעתיק את המודלים של מדיניות-הפנים בנושאי חקלאות שלה ?

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

150 שנה להולדתו של יוסף מרקו ברוך

סיום