עלה במרשתת או נתקלתי בעודני משוטט: השבוע שעבר - 11/09/2014 - 18/11/2014

ספורט
מרקו ואן באסטן הודיע השבוע על התפטרותו מאימון אלקמאר, וימשיך במועדון בתור עוזר מאמן. ואן באסטן הודיע ש"להיות מאמן ראשי יותר ויותר גורם לי בעיות פיזיות ומנטליות", וציין שהוא מעוניין להוריד בעומס.
לעומת זאת, באותו יום בדיוק דווח כי אברהם גרנט מונה למנהל הטכני של ססאנה התאילנדית. ססאנה אולי אינה הקבוצה הכי דומיננטית בליגה התאילנדית אבל היא בהחלט מהקבוצות הבכירות בה (אליפות אחרונה ב-2002; מקום שני בגביע הליגה; סיימה שלישית בליגה ב-2012 ושביעית בליגה ב-2013). עם זאת, קשה שלא להרגיש את הפער שבין קבוצות כמו צ'לסי ופרטיזן בלגרד לבין הקבוצה הנוכחית. אפילו פורטסמות' ווסטהאם יונייטד, שתי קבוצות שגרנט בוודאי לא זוכר לטובה (ומבחינת אוהדיהן זה כנראה הדדי) נראות טוב יותר. ובכל זאת, התחושה שלי היא שססאנה היא לא התחנה האחרונה של גרנט, אלא עוד אבן-דרך במסע שהיו בו ועוד יהיו בו עליות ומורדות.
איך אפשר להסביר את הפער בין שני המאמנים ? התשובה שאני מבקש להציע היא שואן באסטן הצליח יותר מדי. בניגוד לואן-באסטן, אדם שהורגל להצלחות בקריירה הספורטיבית שלו, גרנט חווה לאורך הקריירה שלו אתגרים לא פשוטים. קריירת אימון הספורט הישראלית שלו הגיעה לשיאה הראשון דווקא בשלוש השנים האחרונות שלו בהפועל פתח-תקווה שהגיעה שוב ושוב ושוב אל המקום השני. כשלונות מחשלים את מי שיודע ללמוד מהם ומי שמבין שככל שהוא נכשל, כך הולך וקרב הרגע שאם רק הוא ידבק במשימה - הוא יתקרב אל המטרה. והרי להרים ידיים אפשר בכל רגע, לא?
ההשוואה בקשר להצלחה וכשלון מאלפת במיוחד בין השניים האלה, כי שניהם נאלצו לסיים את הקריירה שלהם כשחקן בגין פציעה. גרנט בגיל 18 לפני שהיה לבוגר. ואן-באסטן אחרי קריירה מהממת אשר נקטעה באיבה.

צרכנות
זה קשה וזה מתיש, אבל הרי כבר למדנו שחוסן מנטלי חשוב בחיים, ושהדבר הכנון לקחת מכשלונות הוא זה שמכאן אפשר ללמוד ולהתקדם ! 

משפט וצדק 
עוד הפסד לפרקליטות: תיק זדורוב לא יוחזר למחוזי, עדות תוגש בכתב לעליון. האם הפרשה הזו תגיע לסוף? האם הסוף הזה יהיה טוב ?

טכנולוגיה והורות
האם ידעתם שסטיב גו'בס הגביל את כמות המכשירים הטכנולוגיים שבהם ילדיו יכלו להשתמש? מתברר שילדיו של האיש שהוביל את המצאת האייפון והאייפאד לא השתמשו באייפאד כלל. הוא לא לבד. אוון ויליאמס, מייסד האתרים בלוגר, טוויטר ומדיום, אמר כי במקום אייפדים, לשני בניו הצעירים יש מאות ספרים (כן, פיסיים) שהם יכולים לקחת ולקרוא בכל רגע. לעומתם, מנכ"ל טוויטר, דיק קוסטולו, אמר שהוא ואשתו אישרו לילדיהם בני הנוער שימוש לא מוגבל בגאדג'טים כל עוד הם נמצאים בסלון. להשקפתם, גם ליותר מדי מגבלות עלולות להיות השפעות שליליות על הילדים. ובאיזה צד אתם ?

אישית, אני סבור שהפתרון צריך להיות איזון, אבל אני בהחלט מזדהה עם החשש של לואי סי.קיי מהדרך שבה הטכנולוגיה מנתקת את בני-האדם זה מזה ואת בן-האדם מעצמו

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

Some science stories for March - Einstein's week, a few items regarding energy, and more

150 שנה להולדתו של יוסף מרקו ברוך

סיום