דמיונות על חצבת והרהורים אחרים
נחשפתי לויכוח גדול בין תומכי חיסונים ומתנגדי חיסונים, בעקבות מקרה של הידבקות בחצבת בחדרה.
מתברר שילד בן 4 ששהה עם משפחתו בתאילנד, ולא היה מחוסן, נדבק במחלה .
. הוא עצמו "פיתח תסמינים של חום, דלקת עיניים ופריחה, אך לא נדרש לאשפוז." הוא נשלח לביה"ח לבדיקות בגלל הוראות משרד הבריאות בנושא ונשלח לביתו להמשך החלמה. לאחריו אובחנו עוד 3 מקרים של ילדים שבאו במגע עם הילד ופיתחו תסמינים של חצבת .
במשפחתו של הילד החולה, מה שנקרא החולה המקורי, חיסנו 5 ילדים מבני המשפחה בחיסון כנגד אדמת-חזרת-חצבת. אבל במשפחות אחרות בחדרה ממשיכים לסרב לחסן.
אם להאמין לתקשורת - "לא פחות מ-47% מהילדים בבית הספר הדמוקרטי בחדרה אינם מחוסנים נגד חצבת"
אתה קורא, ואתה נחשף לטיעונים של מתנגדי החיסונים, ובא לך לבכות. למה לבכות? כי עצוב לראות אנשים טובים עולים על מסלול מוטעה ומסוכן - למשפחתם ולאחרים - על בסיס הכוונות הטובות ביותר.
זה לא היה אמור להיות כל-כך מסובך. לכאורה, כל אדם אינטליגנטי אמור להעלות בראשו תרחיש פשוט ולהסיק את המסקנות הנדרשות ממנו.
הבה נעלה את העיר חדרה בעיני רוחנו. על פי ויקיפדיה, נכון לדצמבר 2014 היו בעיר 86,800 תושבים.
בואו נניח שאף אחד מהם איננו מחוסן כנגד חצבת. ולתוך הקהיליה השלווה הזו חוזר פעוט עם משפחתו. וירוס החצבת הוא הוירוס המדבק ביותר הידוע לאנושות. שיעור ההידבקות של האנשים הנמצאים בקירבה לחולה ואינם מחוסנים בעצמם הוא 90%. שלב ההדבקה הוא החל ב-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד חלוף 4 ימים לאחר הופעתה.
כמה זמן יידרש להתפרצותה של מגפת החצבת בחדרה ? המילה מגפה נשמעת מפחידה, וחצבת, אחרי הכל, כמו שיסבירו לכם מתנגדי-החיסונים בביטחון שאנן היא לא מחלה קשה במיוחד. רוב-רובם של החולים בחצבת ללא סיבוכים יחלימו אם רק ינוחו ויזכו לטיפול תומך. מרק, תה, הקלת-החום, פינוק. אתם יודעים.
אבל חצבת היא לא מחלה קלה במיוחד לחלות בה אם אתה תינוק או פעוט (PDF). תחשבו על מספר התינוקות והפעוטות העלולים להידבק ברחבי חדרה. דמיינו את המרפאות ובתי החולים שיתמלאו בתינוקות וילדים עד גיל 5. עבורם מהלך המחלה עלול להיות רחוק מאוד מלהיות קל וחביב. חום גבוה. פריחה קשה. חוסר יכולת לאכול ולשתות באופן עצמאי. ברפואה המודרנית נותנים לאדם במצב הזה עירוי. בארה"ב, בין השנים 2000 ל-2010, 25% מהאנשים שחלו בחצבת נזקקו לאשפוז תומך.
דמיינו לעצמכם מצב שבו בית חולים צריך להתמודד בו זמנית עם 500 תינוקות ופעוטות חולים עם חוב גבוה ופריחה קשה. האם כולם יקבלו את הטיפול הנדרש להצלת חייהם? איך תראה מצבת הרופאים והאחיות במרפאות ובבתי החולים אם גם 90% מהצוות הרפואי יחלה במחלה ?
מקובל לדבר על שיעור התמותה מחצבת בסדרי-גודל של 1 ל-1000. אבל השיעור הזה נראה אחרת לגמרי כאשר מדובר בשילוב של חצבת עם תזונה לקויה. האומנם הורים חולי חצבת בעצמם הסובלים מ40 מעלות חום יוכלו לטפל בילדיהם ? האם שכניהם החולים בחצבת יוכלו לבוא ולעזור ?
דמיינו עיר שלמה חולה בחצבת. שבועות של מגפה. לא מחלה קשה במיוחד, כן ?
חלק מהמבוגרים לא ייהנה במיוחד מהמחלה. אל תקשיבו לי. תקשיבו לצביה, המספרת על חווית המחלה בחצבת כשהיתה בת 17.
קל להבין ש-10% תושבי העיר ברי-המזל שלא יחלו יהיו עסוקים מאוד. דמיינו 8,680 איש שמנסים לעזור ל78,120 חולים. בין החולים יהיו תינוקות, פעוטות, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת מסיבות אחרות. האם תושבי ערים אחרות יבואו לעזור, או שמא הם יעדיפו להטיל הסגר על האיזור מוכה המחלה ?
דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות. מבין 78,120 החולים, יהיו לפחות 78 מקרי מוות. לפחות. סביר להניח שהרבה יותר.
שום תרחיש קיצוני של חיסון מלאכותי בחצבת לא מגיע לסטטיסטיקה הזו. תופעות-הלוואי המסוכנות באמת של חיסון נעות בסדרי הגודל של 1 למיליון.
אבל אם אתה מתנגד לחיסון על רקע השקפת-עולמך, 78 מקרי מוות היפותטיים הם כקליפת-השום, נכון ? עבורם אין שום בעיה בהגיון הסבור שראוי להשוות סיכונים מוחשיים של סיבוכים קשים בסבירות של 1 ל-1000, עם סיכונים מוחשיים של סיבוכים קשים בסבירות של 1 ל-1,000,000.
בואו נניח את ההיפותזה בצד לרגע. כל מתנגדי החיסונים שבמקרה הגיעו לעמוד הזה - אם הגעתם לכאן, ושרדתם עד כה, הקדישו נא עוד רגע אחד לקריאה מעצבנת. האחריות שלכם לא עוצרת רק לגבי הילדים שלכם. כשאתם לא מחסנים, אתם מסכנים ילדים של אנשים אחרים.
קראו על מקרה אמיתי וקורע לב של סיבוך מאוחר של חצבת בינקות. תינוק בן חצי שנה חלה במחלה מאחר ואיתרע מזלו לשהות בארץ שלא נהגו בה בחיסונים. הוא אחד מאותם המקרים של 1 ל-1,000. חייו נהרסו מסיבוך של חצבת. לו רק הסביבה בה חי היתה מחסנת, הוא היה יכול להינות מחיים טובים ושלווים. הסיכון אליו נחשף הוא תוצאה של בחירה של בני-אדם כמותכם לא לחסן את ילדיהם נגד חצבת.
חשבו - האומנם הבחירה שלכם לא לחסן יכולה להיות בחירה מוסרית ונכונה אם היא יוצרת סיכון אמיתי ומוחשי עבור בני-אדם אחרים, ילדים ותינוקות !?
התייחסות לכמה נקודות הסתייגות צפויות מראש:
1. אבל בעולם האמיתי רוב המבוגרים מחוסנים נגד חצבת.
האומנם ? בעולם האמיתי שלנו, רוב האנשים שנולדו בשנות ה-70 ואילך, מחוסנים בחיסון המלאכותי. הם לא נחשפו לוירוס הבר. יש מחקרים הסבורים שהשפעת החיסון איננה אורכת יותר מעשור. מחקרים אחרים העלו השערה שהשפעת החיסון בהקשר של חצבת היא לכל החיים. מה שברור הוא שמאז שהנהיגו את החיסון הדו-שלבי, לא רואים התפרצויות של חצבת בקהילות מחוסנות.
2. אבל בעולם האמיתי של פעם רוב המבוגרים היו מחוסנים נגד חצבת. איך? כי הם כבר חלו בה.
האומנם ? זוכרים מה קרה לאינדיאנים כש'המבקרים' האירופאיים הגיעו אליהם עם שלל מחלות שהאינדיאנים כלל לא הכירו ?
3. אידיוט אחד! זה בכלל לא החיסונים. זה השיפורים בהגיינה ובתברואה.
האומנם? פרסמתי כאן בינואר התייחסות לביקורת לה זכה מארק צוקרברג כשפרסם תמונה של בתו מקבלת חיסון. המאבק במחלות באפריקה ב-15 השנים האחרונות מוכיח חד-משמעית עד כמה החיסונים הם אבן-המסד של המאבק במחלות המדבקות. אין דרך אחרת לקרוא את הנתונים האלה. אני אצטט שוב את הקטע ההוא למען העצלנים:
4. בסדר, אז אתם תתחסנו אבל אנחנו לא. מה אתה רוצה מאיתנו?
אני רוצה מכם שתפסיקו ליצור סיכון לאחרים. נכון שזכותו של אדם לסרב לטיפול רפואי. אבל מה אם הטיפול הזה מגן גם על אחרים? מתנגדי החיסונים לוקחים בעיה רפואית שיש לה היום פתרון אפקטיבי. נכון, הפתרון יוצר סיכון לסיבוך משמעותי בסדר גודל של 1 ל-1,000,000 מקרי-חיסון. אבל הוא מסיר סיכון בסדר גודל של 1ל-1,000 מקרי מחלה. בהחלטה להימנע מתנגדי החיסונים מחזירים את הקהילה כולה אחורה, וגוררים אותה מהמאה ה-21 ישר אל התקופות בהן האנושות חיה בחסדי-המחלות. אם רק היה אפשר להבטיח שבנים יחלו בחטאי אבות, הכל היה בסדר. אבל מחלות מדבקות לא עובדות כך. מדוע שתינוק של משפחה שהתחסנה נגד חצבת (אבל לא יכלה לחסן אותו כי הוא צעיר מדי) יידבק בגלל שהשכנים לא מאמינים בהישגי הקידמה ומתעקשים לחשוף את התינוק של השכנים למפלצות הזערוריות האלה?
5. האומנם אפשר להכחיד את החצבת ? שאלה קשה עם וירוס כל-כך מדבק. אבל ביבשת אמריקה עשו מאמץ מרשים מאוד בנושא . ראו במאמר The Americas: Paving the Road Toward Global Measles Eradication. כמובן שכולנו זוכרים את גורלה של מחלת האבעבועות השחורות. זה אפשרי. זה בידיים שלנו. אם רק נחשוב בהגיון.
וקצת הוצאת-קיטור לסיום
עוד כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, ידעתי שהוא לא באמת יועיל. המאבק בהתנגדות לחיסונים, כמו מאבקים אחרים בפנאטיות עיוורת, הוא נסיון לרוקן את האוקיאנוס בכפית. עשו עבודה טובה הרבה יותר משלי בנוגע לחיסונים באתרים אחרים. 2 דוגמאות בולטות:
ועיון בתגובות למאמר של גרטי מראה היטב עד כמה הנסיון לשכנע מתנגדים לחיסונים באיוולת שבדרכם הוא חסר-סיכוי. אני סבור שיהיה לי קל יותר לשכנע קבוצה של חסידי דעא"ש להפסיק ולהתנהג בסאדיזם בגלל שהוא איננו עולה בקנה אחד עם הוראות הנביא מוחמד באשר לדרכי הנועם של האיסלאם מאשר לשכנע קבוצה של מתנגדי חיסונים להתחיל לנהוג באחריות ולחסן את ילדיהם כנגד חצבת.
אז מה נשאר ? האם יש טעם להזכיר את זה שבכלל לא נכנסתי לסיכונים האחרים בחצבת, כמו חרשות ועיוורון ? האם יש טעם להזכיר למתנגדים לחיסונים בחצבת שאחד הסיכונים העיקריים במחלה הזו היא הדרך שבה היא פוגעת במערכת החיסונית והופכת את הגוף לפגיע הרבה יותר למחלות אחרות?
לך תתווכח עם אנשים שחושבים שההגנה הטבעית של הגוף היא מספקת, ומוותרים על מה שיש למדע להציע לנו בתחום הרפואה המונעת, למרות העדויות העצובות שמציעה לנו ההיסטוריה האנושית של המחלות והמגפות.
אם ניישם את ההגיון של מתנגדי החיסונים לכל נושא אחר, נקבל תוצאות מאוד מעניינות.
אולי זה מה שצריך לעשות בעצם? במקום היוזמה שנדונה בזמנו, של שלילת קצבאות ילדים ממשפחות שמסרבות לחסן את ילדיהן, צריך לשלול היבטים אחרים של הקידמה מאותן משפחות? לא רוצים חיסונים ? בבקשה. אבל וותרו גם על הרכב הפרטי. על החיבור לחשמל.
דברו איתנו על הקידמה אחרי כמה ימים כאלה, במאה ה-14. נשמח לשמוע מה דעתכם אז.
מתברר שילד בן 4 ששהה עם משפחתו בתאילנד, ולא היה מחוסן, נדבק במחלה .
. הוא עצמו "פיתח תסמינים של חום, דלקת עיניים ופריחה, אך לא נדרש לאשפוז." הוא נשלח לביה"ח לבדיקות בגלל הוראות משרד הבריאות בנושא ונשלח לביתו להמשך החלמה. לאחריו אובחנו עוד 3 מקרים של ילדים שבאו במגע עם הילד ופיתחו תסמינים של חצבת .
במשפחתו של הילד החולה, מה שנקרא החולה המקורי, חיסנו 5 ילדים מבני המשפחה בחיסון כנגד אדמת-חזרת-חצבת. אבל במשפחות אחרות בחדרה ממשיכים לסרב לחסן.
אם להאמין לתקשורת - "לא פחות מ-47% מהילדים בבית הספר הדמוקרטי בחדרה אינם מחוסנים נגד חצבת"
אתה קורא, ואתה נחשף לטיעונים של מתנגדי החיסונים, ובא לך לבכות. למה לבכות? כי עצוב לראות אנשים טובים עולים על מסלול מוטעה ומסוכן - למשפחתם ולאחרים - על בסיס הכוונות הטובות ביותר.
זה לא היה אמור להיות כל-כך מסובך. לכאורה, כל אדם אינטליגנטי אמור להעלות בראשו תרחיש פשוט ולהסיק את המסקנות הנדרשות ממנו.
הבה נעלה את העיר חדרה בעיני רוחנו. על פי ויקיפדיה, נכון לדצמבר 2014 היו בעיר 86,800 תושבים.
בואו נניח שאף אחד מהם איננו מחוסן כנגד חצבת. ולתוך הקהיליה השלווה הזו חוזר פעוט עם משפחתו. וירוס החצבת הוא הוירוס המדבק ביותר הידוע לאנושות. שיעור ההידבקות של האנשים הנמצאים בקירבה לחולה ואינם מחוסנים בעצמם הוא 90%. שלב ההדבקה הוא החל ב-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד חלוף 4 ימים לאחר הופעתה.
כמה זמן יידרש להתפרצותה של מגפת החצבת בחדרה ? המילה מגפה נשמעת מפחידה, וחצבת, אחרי הכל, כמו שיסבירו לכם מתנגדי-החיסונים בביטחון שאנן היא לא מחלה קשה במיוחד. רוב-רובם של החולים בחצבת ללא סיבוכים יחלימו אם רק ינוחו ויזכו לטיפול תומך. מרק, תה, הקלת-החום, פינוק. אתם יודעים.
אבל חצבת היא לא מחלה קלה במיוחד לחלות בה אם אתה תינוק או פעוט (PDF). תחשבו על מספר התינוקות והפעוטות העלולים להידבק ברחבי חדרה. דמיינו את המרפאות ובתי החולים שיתמלאו בתינוקות וילדים עד גיל 5. עבורם מהלך המחלה עלול להיות רחוק מאוד מלהיות קל וחביב. חום גבוה. פריחה קשה. חוסר יכולת לאכול ולשתות באופן עצמאי. ברפואה המודרנית נותנים לאדם במצב הזה עירוי. בארה"ב, בין השנים 2000 ל-2010, 25% מהאנשים שחלו בחצבת נזקקו לאשפוז תומך.
דמיינו לעצמכם מצב שבו בית חולים צריך להתמודד בו זמנית עם 500 תינוקות ופעוטות חולים עם חוב גבוה ופריחה קשה. האם כולם יקבלו את הטיפול הנדרש להצלת חייהם? איך תראה מצבת הרופאים והאחיות במרפאות ובבתי החולים אם גם 90% מהצוות הרפואי יחלה במחלה ?
מקובל לדבר על שיעור התמותה מחצבת בסדרי-גודל של 1 ל-1000. אבל השיעור הזה נראה אחרת לגמרי כאשר מדובר בשילוב של חצבת עם תזונה לקויה. האומנם הורים חולי חצבת בעצמם הסובלים מ40 מעלות חום יוכלו לטפל בילדיהם ? האם שכניהם החולים בחצבת יוכלו לבוא ולעזור ?
דמיינו עיר שלמה חולה בחצבת. שבועות של מגפה. לא מחלה קשה במיוחד, כן ?
חלק מהמבוגרים לא ייהנה במיוחד מהמחלה. אל תקשיבו לי. תקשיבו לצביה, המספרת על חווית המחלה בחצבת כשהיתה בת 17.
קל להבין ש-10% תושבי העיר ברי-המזל שלא יחלו יהיו עסוקים מאוד. דמיינו 8,680 איש שמנסים לעזור ל78,120 חולים. בין החולים יהיו תינוקות, פעוטות, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת מסיבות אחרות. האם תושבי ערים אחרות יבואו לעזור, או שמא הם יעדיפו להטיל הסגר על האיזור מוכה המחלה ?
דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות. מבין 78,120 החולים, יהיו לפחות 78 מקרי מוות. לפחות. סביר להניח שהרבה יותר.
שום תרחיש קיצוני של חיסון מלאכותי בחצבת לא מגיע לסטטיסטיקה הזו. תופעות-הלוואי המסוכנות באמת של חיסון נעות בסדרי הגודל של 1 למיליון.
אבל אם אתה מתנגד לחיסון על רקע השקפת-עולמך, 78 מקרי מוות היפותטיים הם כקליפת-השום, נכון ? עבורם אין שום בעיה בהגיון הסבור שראוי להשוות סיכונים מוחשיים של סיבוכים קשים בסבירות של 1 ל-1000, עם סיכונים מוחשיים של סיבוכים קשים בסבירות של 1 ל-1,000,000.
בואו נניח את ההיפותזה בצד לרגע. כל מתנגדי החיסונים שבמקרה הגיעו לעמוד הזה - אם הגעתם לכאן, ושרדתם עד כה, הקדישו נא עוד רגע אחד לקריאה מעצבנת. האחריות שלכם לא עוצרת רק לגבי הילדים שלכם. כשאתם לא מחסנים, אתם מסכנים ילדים של אנשים אחרים.
קראו על מקרה אמיתי וקורע לב של סיבוך מאוחר של חצבת בינקות. תינוק בן חצי שנה חלה במחלה מאחר ואיתרע מזלו לשהות בארץ שלא נהגו בה בחיסונים. הוא אחד מאותם המקרים של 1 ל-1,000. חייו נהרסו מסיבוך של חצבת. לו רק הסביבה בה חי היתה מחסנת, הוא היה יכול להינות מחיים טובים ושלווים. הסיכון אליו נחשף הוא תוצאה של בחירה של בני-אדם כמותכם לא לחסן את ילדיהם נגד חצבת.
חשבו - האומנם הבחירה שלכם לא לחסן יכולה להיות בחירה מוסרית ונכונה אם היא יוצרת סיכון אמיתי ומוחשי עבור בני-אדם אחרים, ילדים ותינוקות !?
התייחסות לכמה נקודות הסתייגות צפויות מראש:
1. אבל בעולם האמיתי רוב המבוגרים מחוסנים נגד חצבת.
האומנם ? בעולם האמיתי שלנו, רוב האנשים שנולדו בשנות ה-70 ואילך, מחוסנים בחיסון המלאכותי. הם לא נחשפו לוירוס הבר. יש מחקרים הסבורים שהשפעת החיסון איננה אורכת יותר מעשור. מחקרים אחרים העלו השערה שהשפעת החיסון בהקשר של חצבת היא לכל החיים. מה שברור הוא שמאז שהנהיגו את החיסון הדו-שלבי, לא רואים התפרצויות של חצבת בקהילות מחוסנות.
2. אבל בעולם האמיתי של פעם רוב המבוגרים היו מחוסנים נגד חצבת. איך? כי הם כבר חלו בה.
האומנם ? זוכרים מה קרה לאינדיאנים כש'המבקרים' האירופאיים הגיעו אליהם עם שלל מחלות שהאינדיאנים כלל לא הכירו ?
3. אידיוט אחד! זה בכלל לא החיסונים. זה השיפורים בהגיינה ובתברואה.
האומנם? פרסמתי כאן בינואר התייחסות לביקורת לה זכה מארק צוקרברג כשפרסם תמונה של בתו מקבלת חיסון. המאבק במחלות באפריקה ב-15 השנים האחרונות מוכיח חד-משמעית עד כמה החיסונים הם אבן-המסד של המאבק במחלות המדבקות. אין דרך אחרת לקרוא את הנתונים האלה. אני אצטט שוב את הקטע ההוא למען העצלנים:
"מארק צוקרברג בטח לא ציפה לזה. כשהוא שיתף בתמונה של בתו התינוקת בדרך לחיסונים הוא זכה לשלל ביקורות של הורים מתנגדי חיסונים. הייתי מציע לכל המתנגדים לחיסונים לעיין בריכוז רב במה שביל גייטס עושה עבור העולם השלישי בנושא החיסונים ולעקוב אחרי השאלה הכי פשוטה שיכולה להיות: איך המאמץ הזה משפיע על תוחלת החיים שם. אם, כמו שתומכי-החיסונים טוענים, חיסונים מצילים חיים, הרי שהפעילות של החיסונים במדינות האלה כבר אמורה להשפיע מאוד לטובה. אם, כפי שמתנגדי החיסונים טוענים, חיסונים מסכנים חייים, הרי שהפעילות של החיסונים במדינות האלה כבר אמור להשפיע מאוד לרעה. כרגע, הנתונים מלמדים שהחיסונים עוזרים. מאוד. "ולמתקשים בהבנה אני אזכיר: בחלק מהמדינות בהם ראו שיפור בתמותת תינוקות וילדים לא היו שיפורים מקבילים בהגיינה ובתברואה. השינויים המרכזיים היו רפואה בסיסית (מהסוג שלמרבה הצער לא מציל חיים) ורפואה מונעת, מה שנקרא חיסונים. מ.ש.ל.
4. בסדר, אז אתם תתחסנו אבל אנחנו לא. מה אתה רוצה מאיתנו?
אני רוצה מכם שתפסיקו ליצור סיכון לאחרים. נכון שזכותו של אדם לסרב לטיפול רפואי. אבל מה אם הטיפול הזה מגן גם על אחרים? מתנגדי החיסונים לוקחים בעיה רפואית שיש לה היום פתרון אפקטיבי. נכון, הפתרון יוצר סיכון לסיבוך משמעותי בסדר גודל של 1 ל-1,000,000 מקרי-חיסון. אבל הוא מסיר סיכון בסדר גודל של 1ל-1,000 מקרי מחלה. בהחלטה להימנע מתנגדי החיסונים מחזירים את הקהילה כולה אחורה, וגוררים אותה מהמאה ה-21 ישר אל התקופות בהן האנושות חיה בחסדי-המחלות. אם רק היה אפשר להבטיח שבנים יחלו בחטאי אבות, הכל היה בסדר. אבל מחלות מדבקות לא עובדות כך. מדוע שתינוק של משפחה שהתחסנה נגד חצבת (אבל לא יכלה לחסן אותו כי הוא צעיר מדי) יידבק בגלל שהשכנים לא מאמינים בהישגי הקידמה ומתעקשים לחשוף את התינוק של השכנים למפלצות הזערוריות האלה?
5. האומנם אפשר להכחיד את החצבת ? שאלה קשה עם וירוס כל-כך מדבק. אבל ביבשת אמריקה עשו מאמץ מרשים מאוד בנושא . ראו במאמר The Americas: Paving the Road Toward Global Measles Eradication. כמובן שכולנו זוכרים את גורלה של מחלת האבעבועות השחורות. זה אפשרי. זה בידיים שלנו. אם רק נחשוב בהגיון.
וקצת הוצאת-קיטור לסיום
עוד כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, ידעתי שהוא לא באמת יועיל. המאבק בהתנגדות לחיסונים, כמו מאבקים אחרים בפנאטיות עיוורת, הוא נסיון לרוקן את האוקיאנוס בכפית. עשו עבודה טובה הרבה יותר משלי בנוגע לחיסונים באתרים אחרים. 2 דוגמאות בולטות:
- פרסום באתר מדעת : ניהול סיכונים במחלת החצבת: לחסן או לא לחסן
- מאמר של ארז גרטי באתר מכון וייצמן: הימנעות מחיסון - טבעיות או משחק מאש?
ועיון בתגובות למאמר של גרטי מראה היטב עד כמה הנסיון לשכנע מתנגדים לחיסונים באיוולת שבדרכם הוא חסר-סיכוי. אני סבור שיהיה לי קל יותר לשכנע קבוצה של חסידי דעא"ש להפסיק ולהתנהג בסאדיזם בגלל שהוא איננו עולה בקנה אחד עם הוראות הנביא מוחמד באשר לדרכי הנועם של האיסלאם מאשר לשכנע קבוצה של מתנגדי חיסונים להתחיל לנהוג באחריות ולחסן את ילדיהם כנגד חצבת.
חושבים שאני מגזים? אני לא לבד. איך אמר דיוויד גורסקי ? "אם יש דבר אחד שלמדתי בשנים האחרונות על תנועת המתנגדים לחיסונים זה שהיא כמעט לגמרי מחסונת בפני ראיות, מדע והגיון. " (במאמרו המופתי: “Vaccines didn’t save us” (a.k.a. “vaccines don’t work”): Intellectual dishonesty at its most naked).
אז מה נשאר ? האם יש טעם להזכיר את זה שבכלל לא נכנסתי לסיכונים האחרים בחצבת, כמו חרשות ועיוורון ? האם יש טעם להזכיר למתנגדים לחיסונים בחצבת שאחד הסיכונים העיקריים במחלה הזו היא הדרך שבה היא פוגעת במערכת החיסונית והופכת את הגוף לפגיע הרבה יותר למחלות אחרות?
לך תתווכח עם אנשים שחושבים שההגנה הטבעית של הגוף היא מספקת, ומוותרים על מה שיש למדע להציע לנו בתחום הרפואה המונעת, למרות העדויות העצובות שמציעה לנו ההיסטוריה האנושית של המחלות והמגפות.
אם ניישם את ההגיון של מתנגדי החיסונים לכל נושא אחר, נקבל תוצאות מאוד מעניינות.
- מכוניות: אסור להחזיק מכוניות, כי כידוע מכוניות הורגות. זה מאוד מסוכן. גם עגלות עם סוסות עושות את זה, אגב. לכן עלינו להסתמך על הטבע. רגליים, זוכרים ?
- בישול בגז: אסור לבשל בגז, כי כידוע גז הורג. זה מאוד מסוכן. גם מדורות עושות את זה, אגב. לכן עלינו להסתמך על הטבע. שיניים, זוכרים ?
- חשמל: אסור לנו להאיר את בתינו בחשמל, כי כידוע חשמל הורג. זה מאוד מסוכן. גם נרות, אגב. לכן עלינו להסתמך על הטבע. הולכים לישון בשבע, חברים ?
אולי זה מה שצריך לעשות בעצם? במקום היוזמה שנדונה בזמנו, של שלילת קצבאות ילדים ממשפחות שמסרבות לחסן את ילדיהן, צריך לשלול היבטים אחרים של הקידמה מאותן משפחות? לא רוצים חיסונים ? בבקשה. אבל וותרו גם על הרכב הפרטי. על החיבור לחשמל.
דברו איתנו על הקידמה אחרי כמה ימים כאלה, במאה ה-14. נשמח לשמוע מה דעתכם אז.
תגובות
הוסף רשומת תגובה