הריקוד האחרון של ג'ורדן - כמה דיוקים
עם כל הזבל שנכתב סביב סדרת "הריקוד האחרון" קשה שלא להתעצב על כך שהתקשורת, כרגיל, לא עושה את העבודה.
עשו כאן סדרה שהיא מלאכת יחסי-ציבור מיומנת (אחרת, ככל הנראה, מייקל לא היה מאשר אותה).
כל מי שצופה בסדרה הזו מקבל רושם מאוד מסויים של ג'ורדן ושל הבולס ושל שנות ה-80' וה-90'.
אבל בואו נזכיר כמה נקודות:
- ג'ורדן לקח את כל האליפויות שלו בתקופת האובר-אקספנשן שהתחילה אחרי ההרחבה של 1989. וזה לא במקרה. הליגה של שנות ה-90' היתה מאוד חלשה.
- החולשה של הליגה בולטת בהשוואה לכוכבים שהובילו קבוצות לאליפויות במספרים של מעל 3 -
כמו מג'יק ג'ונסון וביל ראסל.
מג'יק ג'ונסון עם 5 אליפויות בשנות ה-80' הסופר תחרותיות, מול 4 יריבות קשות מאוד (סלטיקס לאורך רוב העשור, סיקסרס בתחילתו, פיסטונס בסופו ורוקטס באמצעו).
ביל ראסל עם 11 אליפויות ב-13 שנים. אני שומע אנשים טוענים שלא היתה לסלטיקס של שנות ה-60' תחרות.
בדקתם פעם כמה מהסדרות שהוליכו לאליפויות האלה הגיעו עד למשחק מספר 7 ?!?
ביל ראסל והסלטיקס לקחו 11 אליפויות ב-13 שנים בליגה שהיו בה מעט מאוד קבוצות עם *המון* כשרון מרוכז.
תחשבו רגע על האליפות האחרונה של ראסל - זו של, 1969, מול הלייקרס עם 3 כוכבי על : צ'מברליין, ווסט וביילור!
החולשה של הליגה בזמנו של ג'ורדן בולטת אפילו בהשוואה לג'ורג' מיקאן, טים דאנקן וקובי ברייאנט- עוד שלושה סופרסטארים, שכמו ג'ורדן, נהנו כל אחד בתקופתו מהיתרונות של ליגה שהתחרותיות שלה היא יחסית מדוללת. אצל דאנקן וברייאנט גם נוספו החוקים של אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, שהלכו והפכו את המשחק לכזה שיש בו הרבה פחות פיזיות והגנה, והרבה יותר תנועה.
אגב, מי לא נכנס ברשימה הזו של סופרסטארים שהובילו קבוצות לאליפויות במספרים של מעל 3 ?
קארים עבדול ג'אבר, סקוטי פיפן, בוב קוזי, ג'ון האבליצ'ק, סאם ג'ונס - כולם שחקנים אדירים, אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, לא היו מסוגלים לקחת קבוצה לאליפות בלי שיהיה לידם סופרסטאר שיקח על הכתפיים שלו את ההובלה של הקבוצה; בלי כוונה להעליב כל אחד מהשחקנים האלה, אבל לגבי רובם ראינו אותם בקבוצה בלי סופרסטאר כזה והם אישית הצטיינו אבל הקבוצה לא היתה מרשימה באותה צורה; החריג היחיד לכלל הזה - סאם ג'ונס שהצטרף שנה אחרי ראסל לסלטיקס ופרש באותה שנה שראסל פרש, ולכן לגביו לעולם לא נדע, למעט מה שג'ונס וראסל סיפרו בביוגרפיות שלהם - איך ג'ונס, הקלע הקטלני, הבהיר לראסל שהוא מוכן להבטיח נצחון של הקבוצה במשחק מסויים בתנאי שלא יהיה עליו לחץ הציפיה של הבטחה כזו במשחקים אחרים) - ג'ורדן היה תלוי בפיל ג'קסון. מספר האליפויות שלו בלעדיו ? 0
הוא לא לבד בזה. עוד סופרסטאר נהנה מאותה סטטיסטיקה בדיוק: קובי בריאנט.
זה לא במקרה. אלה שחקנים לא קבוצתיים שבלי הנוכחות של פיל ג'קסון לא מסוגלים להיות המרכז של קבוצת כדורסל. יחידים לא לוקחים אליפויות כפי שמדגימות הקריירות של מייקל ושל קובי בלי פיל ג'קסון בצורה מדהימה. - ג'ורדן חזר לליגה לתקופה מאלפת בוושינגטון שהדגימה היטב עד כמה הוא היה זקוק לקבוצות שבנה עבורו ג'רי קראוס ולאימון של פיל ג'קסון. זה לא במקרה שלא רואים את זה בסדרה "הריקוד האחרון".
לא במקרה בכלל....
תגובות
הוסף רשומת תגובה